היו"ר - שר התמ"ת אהוד אולמרט:

"התביעות ליכין חק"ל הן חובקות עולם ולפי הטענות של יכין חק"ל מגיע להם להאריך את החוזים ב-49 שנים או ב-99 שנים... אני מציע לאשר להם את זה, רבותי, אגב אני רוצה להגיד לכם, שמה שאנחנו מציעים להם זה משהו שהוא בפער אדיר ממה שהם דורשים, שלא יהיה ספק בעניין הזה"

יחיאל לקט, יור קק"ל באותה תקופה:

"...אני רוצה קריטריונים, מתי פורסים, מתי נותנים, למי נותנים, כמה נותנים ולפי מה זה מתנהל. אני היום לא יכול להצביע בעד העסקה של יכין חק"ל, אני נורא מצטער, בצורה הזאת שזה מוגש"

אולמרט: "אני רוצה לומר לכם רבותי, אני לא אוסיף, כי לפי דעתי זה ממילא יילך להליכים משפטיים. המינהל איננו בא לחלוטין נקי בפרשה הזאת. זה יותר מסובך מזה"

לקט: "שתהיה ועדת חקירה, ועדת חקירה יקבעו מי אלה האשמים, ויתבעו אותם, אני נסער, אדוני השר"

אולמרט: "אני רק אומר לך שאם הייתי פורש לפניך את התמונה שנפרשה, על מה המינהל עשה, ואנחנו מדברים בכל זאת בחברה שהשפיעה בארץ, שבנתה בארץ, אז אני לא מתרשם מכל הקריאות יללות הזעקה והשבר שהולכות מהצד השני, לדרישות בלתי אפשריות"

---------

עו"ד רחל זכאי נוימן, לשעבר היועצת המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל:

"היועץ המשפטי לממשלה החליט ... שאין מקום להחיל את תנאי החכירה של התקופה הראשונה... כל החוזים שיש ליכין חק"ל, תנאיהם יהיו בתקופת החכירה השנייה, התנאים הנוהגים במינהל באותה עת"

----

שלמה בן אליהו, נציג קק"ל:

"ניתנת כאן הטבה שאנחנו מאריכים את כל החוזים עד 2010... אני ראיתי שיש להם (יכין חק"ל) עוד תנאים, עוד דרישות... אם אנחנו רוצים לתת את ההטבה הזאת... לא ייתכן שהם יקבלו את ההטבה של 2010, ומחר הם יבואו עם (עוד) בקשה"

נציג קק"ל נחום איצקוביץ' ביקש לדחות את הדיון בנוגע ליכין חק"ל. אולמרט לא אהב את ההצעה הזו ואמר: "למה? אין שום בעיה, אני מציע לאשר את ההסכמים כפי שהם, על-פי המלצת היועצת המשפטית של המינהל".

אלא שבן רגע חושפים הפרוטוקולים כי היועצת המשפטית של המינהל דאז, רחל זכאי נוימן, כלל לא המליצה לאשר את ההסכמים המשפטיים כמו שהם. זכאי נוימן קטעה את אולמרט ואמרה: לא. היא ציינה כי "צריך להיות שינוי אחד - בתקנון לפי החלטת היועץ. היא הציעה כי המועצה תקבע מועד אחיד לסיום החוזים וחידושם (של יכין חקל - ש.ש) כך שהחידוש יתחיל ב-2010".

בשלב הזה התערב בדיון נציג נוסף של קק"ל, שלמה בן אליהו, והעלה את חששו מפני תביעות נוספות של יכין חק"ל מהמינהל - אם וכאשר תאושר לה תקופת הארכה נוספת של חוזי החכירה. בן אליהו אמר: "ניתנת כאן הטבה שאנחנו מאריכים את כל החוזים עד 2010, אני כעת לא נכנס לכל הדיון - אני ראיתי במכתבים שהם כותבים אלינו שיש להם עוד תנאים, עוד דרישות..." זכאי נוימן הסכימה עם החשש הזה ואמרה: "הם יגישו תביעה..." גם אולמרט הסכים עמם: "הם יגישו תביעה לבית משפט..." דובר בלתי מזוהה בפרוטוקול ציין: "יגישו תביעה, יגיעו להסכמה". אך אולמרט הדף את טענתו ואמר: "סליחה, אני לא מגיע איתם לשום הסכמה, אני רוצה להבהיר, רבותי..." זכאי-נוימן קטעה אותו ואמרה: זה שיקול דעת שלנו. איצקוביץ הדגיש שוב את חששו ואמר: "אנחנו יודעים שהולכים להיתבע".

בשלב הזה אפרתי אמר: "רמי חושב שזו הזכות הבסיסית של כל אחד לתבוע מה שהוא חושב שמגיע לו ולתת לו את מה שאתה חושב שאתה רוצה, ככה זה החיים. ככה אנחנו עובדים עם כל הקליינטים..."

בשלב הזה אולמרט חזר למאמץ שלו, לפחות כפי שזה עולה מהפרוטוקול, להעביר את העסקה עבור שמעון ואמר: "התביעות ליכין חק"ל הן חובקות עולם, ולפי הטענות של יכין חק"ל, מגיע להם להאריך את החוזים ב-49 או ב-99 שנים". אפרתי חיזק את דבריו וטען כי מדובר ב"זכות ייזום".

בשלב זה החל עימות בין אולמרט לבין הדובר הלא מזוהה בפרוטוקול. אותו דובר קטע את אולמרט מספר פעמים עד ששר התמ"ת דאז יצא משלוותו: "עם כל הכבוד אפשר לא להפריע לי?", פנה לנוכחים והוסיף: "רבותי, זה מה שאנחנו חושבים שהגון ונכון לתת על-פי הזכויות שנצברו להם, בניגוד לרצונם. נקודה. עכשיו אני לא מנהל סוג כזה של דיונים שבא ואומר לגורם כלשהו 'שמע, או שאתה תיכנס לאולטימטום שאני נותן לך ותוותר על זכותך לתבוע אם אתה חושב שנגרם לך עוול... או שאני לא עושה איתך'".

בהמשך מוסיף אולמרט: "יש להם הסכמים, יש להם זכויות שנצברו. אנחנו חושבים שמה שהם דורשים לא מגיע להם, אנחנו חושבים שמה שאנחנו יכולים לתת כן מגיע להם. זה הכל". ושוב כמו במקרה של תעשיות מלח דוחק אולמרט בנוכחים לאשר את ההסכם: "אני מציע לאשר את זה, רבותי. אגב, אני רוצה להגיד לכם שמה שאנחנו מציעים להם זה משהו שהוא בפער אדיר ממה שהם דורשים - שלא יהיה ספק בעניין".

שלמה בן אליהו מקק"ל מתנגד לכך ואומר: "אנחנו לא מסכימים בשלב הזה". לקט מתערב גם הוא ואומר: "...בפרשת כורדאני קודם כל עשקו את הבעלים בזה שהוציאו הוצאות מוגזמות בשמים ומחייבים אותם. עכשיו אפילו לא מוכנים לתת להם פריסה הוגנת - אבל ליכין חק"ל אנחנו ניתן, ככה. אז אני רוצה קריטריונים מתי פורסים, מתי נותנים, למי נותנים, כמה נותנים ולפי מה זה מתנהל. אני היום לא יכול להצביע בעד העסקה של יכין חק"ל, אני נורא מצטער, בצורה הזאת שזה מוגש".

אולמרט אומר בתגובה: "אני רוצה לומר לכם רבותי, אני לא אוסיף כי לפי דעתי ממילא זה יילך להליכים משפטיים. המינהל אינו בא לחלוטין נקי בפרשה הזו, זה יותר מסובך מזה".

הפעם אפרתי, מנהל המינהל, לא מסכים איתו ואומר: "זה לא נכון, זה לא המינהל, זו הממשלה, זו הסוכנות היהודית שמכרה את העסקה, זו הרי הסוכנות היהודית מכרה. המינהל מכר?" לקט אמר: "שתהיה ועדת חקירה... יקבעו מי אלו האשמים ויתבעו אותם. אני נסער, אדוני השר..."

אולמרט הבין כנראה את הסערה, ואמר: "בסדר - אני כבר רואה, רבותיי, סליחה, היו פה כל מיני דברים שמעוררים שאלות כבדות על דרך התנהלותו של המינהל... ישבנו בישיבות וראינו מה נאמר על-ידי מנהלי המינהל, לא אתה - הקודמים, ומה הובטח, ומה לא הובטח, ואיזה שאלות זה מעורר ואיזה בעיות זה מעורר. כל הנושאים האלה עמדו לפני היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לממשלה בסופו של דבר הגדיר מה לא והגדיר מה כן".

בשלב הזה אולמרט תומך פעם נוספת בסמי שמעון ובחברה שלו, יכין חק"ל: ..."אני חושב שאנחנו גם נעשה טוב למינהל במסגרת אותו שיקול דעת שניתן לנו בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה. אני יכול להרשות לעצמי גם להיות נסער, אין לי שום בעיה, אני רק אומר לך שאם הייתי פורש לפניך את התמונה שנפרשה על מה המינהל עשה - ואנחנו מדברים בכל זאת בחברה שהשפיעה בארץ, שבנתה בארץ, אז אני לא מתרשם מכל הקריאות, יללות הזעקה והשבר שהולכות מהצד השני לדרישות בלתי אפשריות.

לקט מאבד את סבלנותו: "אהוד, אני מוכן, בוא נחליט עכשיו"... אולמרט קוטע אותו: "סליחה אני לא מנהל הסכמי פשרה". לקט משיב לו: "אני מוכן לקבל את הצעתך אם יהיה רק סעיף אחד שהמועצה מקימה ועדה - שהוועדה הזו תברר את כל העניין, ואת כל הנהלים שהיו קשורים, ותקבע גם את דעתה על מידת האחריות של אלה במינהל..."

בהמשך אומר אולמרט: "...על ועדת הביקורת של המועצה לבדוק את התגלגלות פרשת יכין חק"ל מראשיתה ועד תומה ולהציג בפניה המלצות, או.קי?" (עד היום הנושא לא הובא בפני כל ועדה - ש.ש).

בשלב הזה אולמרט עובר מיד להצבעה שמאשרת את הארכת החוזים עם יכין חק"ל: "רבותי, מי בעד ההצעה ירים את ידו, כולל הסעיף שיחיאל ביקש להוסיף? מי נגד? שניים. מי נמנע? אין. אוקי, אז ברוב קולות ההצעה אושרה".