חום זה טוב יותר כשמדובר באורז, טוענים חוקרים, שמדגישים כי לאורז החום יש יתרון נוסף על האורז הלבן כשמדובר בהגנה מפני לחץ דם גבוה וטרשת עורקים.
מחקר חדש שבוצע על-ידי חוקרים מהמרכז למחקר קרדיווסוקלרי ומהמחלקה לפיסיולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת טמפל שבפילדלפיה, הראה כי מרכיב בשכבת הרקמה המקיפה את גרעיני האורז החום פועל נגד אנגיוטנסין 2. אנגיוטנסין 2 הוא פרוטאין אנדוקריני וידוע כמי שאחראי להתפתחות לחץ דם גבוה וטרשת עורקים.
השכבה האמצעית של האורז היפני, שהיא החומר החלבוני שבזרעים, הממוקמת בין המרכז הלבן של הגרגיר לבין השכבה החיצונית החומה והסיבית, עשירה באוליגוסכריד (סוג של פחמימה) ובסיבים תזונתיים, מה שהופך אותה לחומר מזין במיוחד. כאשר האורז החום עובר תהליך "ניקוי" כדי להפוך לאורז לבן, השכבה הזו מוסרת והאורז מאבד את ערכו התזונתי.
צוות החוקרים רצה לחקור לעומק את מה שעומד מאחורי שכבה זו של האורז, כדי לשכנע את המגדלים להשאיר אותה בזמן עיבוד האורז. מאחר שאנגיוטנסין 2 הוא ה"עבריין" בהתפתחות מחלות קרדיווסקולריות (של הלב וכלי הדם) קטלניות, הצוות בחר להתמקד בניסיון לגלות אם שכבה זו יכולה לדכא את האנגיוטנסין 2 לפני שהוא יוצר את הנזק.
במהלך ניתוח הנתונים, הם גילו כי מרכיבים בשכבה זו דיכאו את פעילות האנדוטנסין 2 בתאי השרירים החלקים של כלי הדם, כלומר ששכבה זו של האורז מספקת הגנה מפני לחץ דם גבוה ומפני טרשת עורקים. הממצאים יכולים לעזור להסביר מדוע פחות אנשים מתים ממחלות לב וכלי דם ביפן, היכן שרוב האנשים אוכלים לפחות מנת אורז אחת ביום, לעומת ארצות הברית, שם האורז אינו מרכיב בתזונה היומיומית.
המחקר הראה כי ישנו מרכיב פוטנציאלי באורז שיכול להיות נקודת התחלה טובה לחיפוש אחר רפואה מונעת למחלות קרדיווסקולריות. החוקרים מקווים להציג יתרון בריאותי נוסף של צריכת אורז חום (בניגוד לאורז לבן) כחלק מתזונה רגילה.
הממצאים הוצגו בוועידה השנתית לביולוגיה ניסיונית שהתקיימה באנהיים שבקליפורניה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
