נפצעה בטיול טרקטורונים - וכספה לא הושב

המקרה הבא מצביע על התנהלות קלוקלת מצידה של חברה. בית המשפט מתח ביקורת על החברה וחייב אותה לפצות לקוחה בסכום של מאות שקלים בגין טרטור.

דנה קידר תבעה את חברת חלום עולמי בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בטבריה, לאחר שנאלצה לסיים טיול טרקטורונים ולא קיבלה החזר. כמו-כן, ביקשה פיצוי בגין הוצאות ועוגמת נפש שנגרמו לה בעטיים של הניסיונות לגבות את התשלום.

מכתב התביעה עלה כי קידר יצאה עם שתי חברות לטיול טרקטורונים ורכיבה על סוסים בחוות חלום עולמי בע"מ. קידר, וכל אחת מהחברות, התבקשו לשלם סך של 190 שקל. זמן קצר לאחר שהחלה לנסוע על הטרקטורון, אירעה לקידר תאונה, שכתוצאה ממנה פרקה את כתף ימין, והטיול לא הושלם. לדבריה, תוך כדי המתנה לאמבולנס היא וחברותיה ביקשו מהנתבעת להשיב את התשלום בגין טיול הרכיבה, שלא מומש, ונתקלו בסירוב. גם פניות טלפוניות ובכתב לא נענו.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה שבמהלך טיול טרקטורונים, התלוננה קידר על כאב בכתף והוחזרה עם חברותיה לחווה. כמו-כן שבזמן ההמתנה לאמבולנס קיבלה אחת מחברותיה של קידר, בהסכמתה, שובר זיכוי חתום על-ידי מנהל החברה לפעילות רכיבה לשלושה סוסים בשווי של כ-400 שקל. השובר ניתן על-ידי המדריך, והובהר שהוא תקף לכל מועד שיתואם מראש וניתן להעבירו. "לאחר מספר חודשים ביקשה התובעת החזר כספי של 240 שקל והסכמנו לכך בתנאי שיושב שובר הזיכוי. מאחר שהשובר לא הושב, לא הוחזרו כספים".

השופטת תמר נסים-שי פסקה כי אין לקבל את תצהירי חברותיה של קידר ואת מכתבו של המדריך, לאחר שלא התייצבו לחקירה בבית המשפט. השופטת קיבלה את התביעה בחלקה וקבעה כי אין חולק שקידר וחברותיה הגיעו לחווה ושילמו עבור השירות במלואו, אולם מחמת פגיעתה של קידר, לא עלה בידן ליהנות מהרכיבה על הסוסים. "המחלוקת הינה בשאלה האם ניתן בידי התובעת או מי מחברותיה שובר זיכוי לשימושן או לשימוש אחרים בכל עת שיחפצו. הנטל להוכחת הטענה כי השובר ניתן מוטל על הטוען, היינו הנתבעת, וזו לא הביאה ראיה מספקת להוכיחה... כמו-כן לא צורף כל תיעוד של אותו זיכוי שניתן, ושצריך היה להימצא בידי הנתבעת בין במסגרת הנהלת חשבונות בין בדרך אחרת".

לדברי השופטת, הנתבעת לא הכחישה שקידר חזרה והתקשרה פעם אחר פעם בדרישה לקבלת הזיכוי. בסופו של דבר, השופטת פסקה כי קידר וחברותיה לא קיבלו זיכוי וחייבה את הנתבעת להשיב לקידר סך של 240 שקל בגין הרכיבה שלא מומשה. "שוכנעתי כי נגרמה לתובעת טרחה וכן עוגמת נפש גם בגינן יש לפסוק פיצוי. בשל ההליכים שנאלצה לנקוט בהם התובעת, פניות רבות לנתבעת, למועצה לצרכנות ולבית המשפט לשם קבלת ההחזר, אני מחייבת את הנתבעת בסך נוסף של 600 שקל". סך הכל חויבה הנתבעת בסך של 840 שקל בתוך 30 יום.