ענף החלב בישראל עובר בשנים האחרונות שינויים רבים שחלקם קשורים לתהליכים המתרחשים בארץ, כגון עלייה בביקוש לחלב ומוצריו, וכן שינויים גלובליים בענף החלב, כגון המשבר הכלכלי שאפיין את השנה החולפת, שינויים במחירי מספוא מיובא ומקומי ובמחירי אבקות החלב, שינויים בשערי החליפין, כניסה של מדינות חדשות לענף כדוגמת סין, ושינויים אקלימיים המובילים להתחממות גלובלית ועלייה בתדירות פגעי טבע.

שנת 2009 החלה בירידה בביקושים לחלב ומוצריו, עקב המשבר הכלכלי, אך החל מאמצע השנה החלה להירשם התאוששות. ירידת הביקוש בשנת 2009 הגיעה לאחר תקופה של כשנתיים (2007-2006) בהן נרשמה עלייה משמעותית בביקושים.

על-פי נתוני משרד החקלאות ומועצת החלב, צריכת מוצרי החלב לנפש בשנת 2009 הייתה שקולה לכ-200 ליטר חלב בשנה, או כ-1,000 כוסות חלב. בשנת 2008, לעומת זאת, עמדה צריכת החלב על כ-175 ליטר חלב, המהווים כ-875 כוסות חלב בשנה.

הגידול בצריכת החלב בישראל עמד בשנת 2009 על כ-1.5%, בזמן שהגידול באוכלוסיה נאמד בכ-1.8%. לכן, על-אף שעל פניו נראה כי הצריכה עלתה, למעשה הצריכה לנפש נמצאת בירידה קלה.

הצריכה לנפש של מוצרי חלב נחלקת בישראל לחלב שתייה - 68 ליטר, תוצרת ניגרת ומעדנים - 26 ליטר וגבינות - 18 ק"ג.

תנובת החלב לפרה בישראל היא הגבוהה ביותר בעולם! הישג זה יש לזקוף בראש ובראשונה לרפתני ישראל, וכן למערכות המחקר וההדרכה של משרד החקלאות המלוות אותו. התנובה הממוצעת לפרה בשנת 2009 עמדה על 11,653 ק"ג לפרה בממוצע - מדובר בעלייה קלה בהשוואה לתנובה בשנה הקודמת. מספר הרפתות בארץ עמד בסוף 2009 על 991, לעומת 1,445 בסוף שנת 1999 - ירידה של כ-30%. לעומת זאת, הייצור הממוצע לרפת עלה בכ-60%.

ישראל יכולה רק לקנא במדינות המפותחות ביחס לצריכת חלב ומוצריו - תושב מדינות מערב אירופה וסקנדינביה צורך בין כ-300 לכ-350 ליטר חלב לשנה, תושב אמריקני צורך כ-210 ליטר. ישראל נמצאת ברמות דומות לרמות הצריכה בארגנטינה. ביפן, ארץ האורז, צורכים כ-100 ליטר לשנה בממוצע לנפש.