בשקט בשקט, ללא סערות תקשורתיות מיותרות, וללא נציגי תקשורת, החלה (יום א', 18.5.03) הוועדה לחוקה חוק ומשפט בכנסת את הישיבה שעסקה בסדרי הדיון בחקיקת חוקה לישראל.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן: "זהו רגע היסטורי שחיכינו לו 55 שנה, מאז הוקמה מדינת ישראל". ועדת החוקה, שתפקידה הוא לקדם את נושא כינון החוקה כחוק יסוד שלא ניתן לשנותו אלא ברוב של 80 חברי כנסת, כדי לשריין את הוראות החוקה בעתיד מפני שינויים.
לפני כשלוש שנים החלה השדולה לחוקה בכנסת את פעילותה למען כינון חוקה בישראל. ח"כ אליעזר כהן הגיש בשעתו הצעת חוק: "חוק יסוד: כינון חוקה בישראל", שנועדה להאיץ את תהליך חקיקת החוקה בכנסת ה-15, להבהיר שאך ורק לכנסת הסמכות הבלעדית לחוקק חוקה למדינת ישראל, ולבסוף העיקרון המחייב רוב מיוחד של חברי הוועדה לכינון חוקה.
הצעת החוק עברה את אישור הכנסת, וצורפה לה הצעת חוק נוספת, והיא: כינונו של בית משפט לחוקה. בדברי ההסבר לחוק יסוד חוקה, נאמר, כי "בתום יובל שנים לעצמאותה של מדינת ישראל, השיטה המשפטית והחברתית במדינת ישראל עדיין אינה מתבססת על חוקה. אומנם על-פי "החלטת הררי" משנת 1950, חוקקו במהלך השנים מספר חוקי יסוד אשר עסקו במוסדותיה המרכזיים של המדינה ועקרונות יסוד של השיטה המשפטית. אולם אין די בכך".
בישיבה הראשונה של ועדת החוקה נכחו חברי הוועדה בראשותו של ח"כ מיכאל איתן. שלוש שנים עברו מאז הועלתה ההצעה מצד נציגים מהמכון לדמוקרטיה, עוד בטרם החלו הדיונים אודות תהליך כינון החוקה בישראל. כבר אז החלו הויכוחים בוועדה. עדיין השאלה הגדולה נותרה בעינה: כיצד יתקיימו הדיונים, ממש כפי שדנים בשאלה מה קדם למה - הביצה או התרנגולת. ואם נקשור זאת לנושא דיון הוועדה: האם לדון תחילה בחוקים הקיימים, ואז מתוך החסר להשלים, או להחליט על אופייה של מדינת ישראל.
חשוב לציין, שחלק מהתפיסה שחייבים לכונן חוקה בישראל נובעת מהביקורת על שיטת המשפט בישראל. נטען כי הרשות השופטת נוטלת לעצמה סמכויות של גוף מחוקק. הבעיה נעוצה בכך, שאין חוקה מרכזית, אלא מספר חוקי יסוד (11) ולעיתים קרובות נאלצים שופטי בית המשפט העליון לפסוק וליצור תקדימים שלפיהם תנהג המערכת המשפטית.
בישיבה עתה (יום א', 18.5.03) נכחו גם פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה, שליווה את השדולה מימיה הראשונים; וכן אריק כרמון - המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהגיש בפני חברי הוועדה את הצעתו לקיום 25 מפגשים בנושאים השונים שבהם תעסוק החוקה, שתחולק לשלושה פרקים: 1. מבוא ופרק היסודות; 2. פרק הזכויות; 3. פרק משטרי. כאמור, כל חלק יעסוק בין היתר בחוקי יסוד כתשתית לחוקה, מעמדה של הכנסת, שיטת בחירות, הממשלה, ועוד.
הנושא השנוי במחלוקת יהיה ללא ספק נושא דת ומדינה. כבר בישיבה היום נשמעו דעות שונות. ח"כ אברהם רביץ: "אם אנחנו נחליט בינינו מהי הגדרה של מדינה יהודית, הכל יכול ללכת חלק ובהיר. אם נחליט קודם על הסעיפים הנוגעים תחילה כמבוא לחוקה, ולאחר מכן יחסי דת ומדינה". מנגד, ח"כ גדעון סער: "ישנו ערבוב של תרבות בחוקי היסוד במדינת ישראל. קיימת הערת אזהרה לגבי חוקי יסוד קיימים, שלא ידונו בהם מחדש. שלא יווצר מצב בהם חוקי היסוד הקיימים יסתרו את החוקה העתידית."
ללא ספק, ישנן דעות שונות כחלק ממכלול הרכב חוקה שמשמשת במטרייה מעל כל אותן דעות, צבעים קולות בישראל, לאור תפיסתה של מדינה דמוקרטית, ליברלית, יהודית. מלאכת הרכבה זו אינה פשוטה. ד"ר שופמן יהושוע ממשרד המשפטים חושב שהמהלך יסתיים רק בכנסת הבאה.
יו"ר הוועדה קבע בסופו של הישיבה, כי מידי שבועיים תתכנס הוועדה למשך כ-25 מפגשים.
שמות קשורים
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
