ועדת הכלכלה אישרה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של חברי הכנסת
ישראל חסון ושלמה מולה בעניין חוות הבודדים. ההצעה נולדה בעקבות מציאות, שלפיה הקמת מיזם חקלאי-תיירותי דורשת תיאום רב בין גורמים ממשלתיים וציבוריים שונים, והדבר נעשה ללא יד מכוונת. עובדה זו מרתיעה יזמים פוטנציאליים מלהשקיע ממרצם ומכספם בפיתוח הנגב. זאת, בנוסף לקשיים האובייקטיביים הכרוכים בפיתוחו של הנגב, ובכלל זה תנאי מזג האוויר הקשים והריחוק ממרכזי יישוב.
בהצעה נכתב כי היא "נועדה להקל על הממשלה ורשויותיה לפעול לקידום מיזמים לפיתוח הנגב המשלבים חקלאות ותיירות ולפתור בעיות הקשורות בתיאום בין הגורמים השונים הנוגעים בדבר". כמו-כן, נקבע בה ש"השילוב של פיתוח חקלאי ותיירותי בנגב ממלא תפקיד חשוב במאבק בתופעת המדבור, תוך שמירה על האיזון האקולוגי והגנה על הסביבה".
הצעת החוק מסמיכה את הרשות לפיתוח הנגב לקבוע כללים ואמות מידה להכרה במיזם חקלאי-תיירותי, שבמסגרתו ייעשה שימוש במקרקעין בנגב לצורכי חקלאות, תיירות ומגורי המחזיק באותם מקרקעין. הכללים ואמות המידה ייקבעו תוך התייעצות בוועדה בינמשרדית שתוקם ובכפוף לאישור השר לפיתוח הנגב והגליל. עוד מוצע, כי הרשות לפיתוח הנגב תמליץ בפני מינהל מקרקעי ישראל על הקצאת מקרקעין לצורך הקמת מיזם כזה.
לעניין מיזמים קיימים, מוצע לקבוע הוראות מעבר מיוחדות שתאפשרנה את המשך ישיבתם בקרקע. בהתאם לכך, תוסמך הרשות לפיתוח הנגב להכיר במיזמים חקלאיים-תיירותיים בנגב בכפוף לאישור השר לפיתוח הנגב והגליל, ובעליהם יוכלו לבקש מהמינהל להעניק להם זכויות במקרקעין לצורך המשך ניהול המיזמים. המינהל יעניק זכויות במקרקעין, ללא מכרז, למי שקיבל הכרה מהרשות לפיתוח הנגב, אך תוך מתן משקל להסתמכות בעלי מיזמים אלו על החלטות ופעולות רשויות המדינה.
ח"כ חסון ציין בתום הדיון כי "ממשלות ישראל לדורותיהן והמועצה הארצית לתכנון ובנייה הכירו בצורך לקדם את פיתוחם של מיזמים חקלאיים-תיירותיים בנגב, אך בפועל לא נעשה דבר. כולי תקווה שהחוק יביא לקץ בדידותם של בעלי חוות הבודדים".
ח"כ מולה אמר: "הצורך בקידום ועידוד פיתוחם של מיזמים חקלאיים-תיירותיים בנגב ברור והכרחי. יישוב הנגב הוא ערך עליון ואל למדינה להעמיס קשיים על מי שמעוניין ליישב את הנגב בכל דרך, לאור הנסיבות". כמו-כן, הבטיחו חברי הכנסת חסון ומולה כי בקרוב תוגש הצעת חוק שתסדיר גם את מעמד היישובים הבדואים הבלתי מוכרים וכך תבוא גם פרשה זו לסיומה.