קיימת הסתברות של 50% למציאת גז או נפט במבנה "לויתן" וגודלו המוערך עומד עד 16 TCF (טריליון רגל מעוקב) - פי 2 מ"תמר" - כך הודיעה הלילה נובל אנרג'י בכנס אנליסטים שערכה לאחר פרסום תוצאות נתוני הסקרים הסייסמים (3D) שביצעה ב"לויתן" וברשיון "רציו ים (-21.35% , 15.1)". נובל, יחד עם שותפויותיה דלק קדוחים (-4.89% , 897.0), אבנר (-5.23% , 152.2) ורציו, יצאו לבצע קידוח אקספלורציה ב"לויתן" לאור כך.
כמו-כן, עידכנה נובל את הערכותיה לגודלו המוערך של מאגר תמר ל-8.4 TCF, זאת לעומת הערכות קודמות של 7.3 TCF בממוצע ולפי הודעתה, עד 33% גדול יותר מהערכותיה הקודמות. ישראל, כך מסתמן, הופכת למעצמת גז. נובל עוד הודיעה כי פרוספקטים עתידיים מובילים אותה להעריך פוטנציאל כולל של לפחות 30 TCF ברישיונות הקידוח בהם היא מעורבת במזרח התיכון.
רציו-ים מרכז עניין רב בקרב המשקיעים בשל קרבתו למאגר הגז המוכח תמר 1 (30 ק"מ בלבד). מדובר בשטח כולל של כ-1,700 קמ"ר ובעומק 5-6 ק"מ. בשטח ממוקם מבנה גיאולוגי ענק שזכה לכינוי "לוויתן" בשל גודלו. השותפות בו הן נובל אנרג'י (40%), רציו (15%), דלק קדוחים (25%) ואבנר (25%) - שתי האחרונות מקבוצת דלק של
יצחק תשובה.
נובל והשותפות מתכננות לבצע את קידוח האקפלורציה ב"לויתן" ברבעון הרביעי של 2010. "לויתן", נמצא ברישיונות "מיכל" ו"עמית" שב"רציו ים".
לשם השוואה, ניתן להתבונן בהשתלשלות הבדיקות בתמר עד להכרזה בינואר 2009 כי קיים גז טבעי במבנה. ב-2002 ביצעה בריטיש גז (BG) ושותפיה סקרים סייסמים תלת מימדיים (3D) בקידוח. ניתוח הסקרים הביא אותה למסקנה כי קיימת הסתברות של 27% למציאת גז טבעי או נפט במבנה.
כשלוש שנים לאחר מכן, ב-2005, נטשה בריטיש גז את השותפות הישראליות, והיציאה לקידוח המשיכה להתעכב, עד להכנסתה של נובל אנרג'י כשותפה ומפעילה ב-2006. בשנים האחרונות חלו פיתוחים טכנולוגיים רבים בתחום הפענוח, ונובל ביצעה פענוח חוזר לממצאים הקודמים של "תמר".
במאי 2008 דיווחה נובל כי על-פי הערכותיה, קיימת סבירות של 35% להימצאות גז טבעי במבנה וכי להערכתה קיימים במבנה 3.1 TCF של גז טבעי. נובל המליצה לשותפות, קבוצת דלק ישראמקו ודור אלון וקבוצת שטיינמיץ-לנגוצקי, על תוכנית עבודה הכוללת את ביצוע הקידוח ומבחני הפקה בעלות של 89 מיליון דולר בשנים 2006-2007. הסקרים של נובל שהעלו את אחוז הסיכוי העלו את העלות המשוערת ל-140 מיליון דולר.
עיכובים נוספים התרחשו בשל דחיית הגעתה של אסדת הקידוח למקום, ולבסוף התחילו השותפות בביצוע קידוח האקספלורציה בסוף 2008 ובינואר 2009 הכריזו כי אכן נמצא גז טבעי ב"תמר". מאוחר יותר, לאחר ביצוע קידוח "תמר 2" עודכנו ההערכות כי ב"תמר" נמצאים 7.3 TCF גז טבעי בממוצע. בסך-הכל, מעריכה נובל שתגליותיה מייצגות אספקה של כ-35 שנים למדינת ישראל, מתחילת ההפקה ב-2012. נובל שבה והעריכה את עלות הפיתוח בתמר ב-2.8 מיליארד דולר ברוטו.
אם בעקבות תוצאות הסקרים מחליטות השותפות לבצע קידוח אקספלורציה, הן זקוקות לאסדת קידוח ולאחר מכן יבוצעו שני מבחנים: מבחני לוגים חשמליים שיאשרו הימצאות גז או נפט במאגר, ומבחני הפקה, שיעידו באיזה לחץ מאוחסן המשאב במבנה, ובאיזה קצב ניתן להפיקו.
"אני לא מופתע כלל. זה בהחלט יתאום את תחזיותיי" אמר בעקבות הדברים יוסי לנגוצקי, הגיאולוג שאחראי לתגלית "תמר". "מבנה לוויתן נקרא מלכתחילה כך בשל גודלו, לאחר שתמר היה כבר ידוע, בעגה המקצועית של מחפשי הנפט - אם 'תמר' הייתה ענק אז אם אומנם יתממשו התחזיות לוויתן הוא סופר-ענק", הסביר לנגוצקי.
"מדובר בגילוי אדיר על תגליות הגז ב'ים הצפוני הישראלי' ואני שמח מאוד. כאשר יזמתי את פרויקט 'תמר', הנחת העבודה שלי הייתה כי קיימים מבנים גדולים בים התיכון העמוק, שחלקם עשוייים להכיל מאגרי גז ונפט גדולים ואכן כך הוא".