רוצה למצוא כלה? נסה להשתין עליה

לא מצליח למצוא את האחת? אולי כדאי לך לנסות ולסמן טריטוריה. מחקר חדש שמתפרסם בירחון המדעי בי-אמ-סי ביולוגיה מוכיח, בפעם הראשונה, כי חלבון בשתן של עכברים משמש כגורם למשיכה מינית.

לחלבון קראו החוקרים 'דארסין', על שם הדמות מר דארסי ברומן "גאווה ודעה קדומה" של ג'יין אוסטין, כך לפי רשת הטלוויזיה פוקס ניוז. בדיוק כפי שמר דארסי היה בעל כוח מהפנט ומושך כלפי אליזבת' בנט, דמות אחרת בספר, כך גם לחלבון יש נטייה לעורר משיכה מינית עזה בקרב עכברות. התוצאה המעניינת של המחקר יכולה להראות סימנים לחלבון דומה שעשוי להיות בעל השפעות זהות בקרב בני אדם. "למרות שדארסין פועל רק על זן מסוים של חיות, פרומונים דומים אשר מעודדים למידת ריחו של פרט מסוים, עשוי אפילו להראות תגובות מורכבות של בני אדם", לדבריה של ג'יין הרסט, מובילת המחקר מאוניברסיטת ליברפול.

פרומון, למעשה, הוא מושג שהוטבע כבר לפני חמישים שנה, ומסמל סימנים כימיים מסוימים אשר מיוצרים על-ידי אחד המינים, ומעוררים תגובה ברורה. החוקרים הציגו בפני 450 עכברות שתי דגימות שתן, האחת של זכר והשנייה של נקבה, ובדקו כמה זמן הן משתהות ליד כל דגימה ומה ההשפעות שלה עליהן. הם מצאו כי העכברות נשארות זמן רב יותר ליד השתן של העכבר, ובמיוחד כאשר הוא מכיל את החלבון 'דארסין'. חלבונים בשתן העכברים ידועים זה זמן רב כמעוררי משיכה מינית אצל העכברות, אולם עד כה לא הצליחו להוכיח מהו החומר המדויק אשר עושה כן. כמו-כן, נמצא כי חלבון בשתן מעורר התנהגות אגרסיבית אצל גברים, אולם את החלבון הספציפי הזה לא הצליחו לאתר.

שתן העכברים, בדומה לחיות אחרות רבות, מהווה סימון טריטוריה עבור הגברים וגורם למשיכה מינית עבור הנשים. הממצאים המעניינים מוכיחים כי דגימות שתן יכולות להוות גורם מרכזי עבור העכברות במציאת זיווג. החוקרים מאמינים כי דבר דומה קיים גם אצל בני אדם, אולם עדיין לא התגלה. עד אז, עדיף להישאר בשירותים.