בית המשפט העליון מתגלה שוב כמוסד שלא שומר בעצמו על אמות המידה השיפוטיות שהוא דורש הערכאות שיפוטיות נמוכות יותר.

עתירה שהגיש חנוך עצמון, ישראלי שנשפט לשבע וחצי שנות מאסר ואשר ערער על הרשעתו ועל חומרת עונשו, מצויה עדיין בפתחו של בית המשפט כבר יותר מעשרים חודשים מבלי שבית המשפט פסק את דינו. העתירה הוגשה על-ידי עו"ד יורם שפטל.

בשל מחדלי בית המשפט, הספיק עד היום עצמון לרצות חמש שנים בכלא מבלי שמימש את זכות הערעור. זאת למרות שהערעור הוגש כבר ב-19 באפריל 2007 ושהדיונים בו הסתיימו לפני כעשרים חודשים, כאמור.

בעתירה שהגיש לבית המשפט פרקליטו של עצמון, עו"ד יורם שפטל, ביקש שפטל מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיורה לשירות בתי הסוהר להשיב מדוע לא ישוחרר עצמון ממאסר לאלתר. זאת בטענה כי מדובר במאסר שאינו חוקי לנוכח שלילת זכות הערעור החוקית ממנו.

כמו-כן דרש שפטל מבית המשפט לקבוע בתוך ימים ספורים את הדיון בעניינו של מרשו. לדבריו, בית המשפט הקדים דיון בעניינם של המרצחים הטורקיים שנתפסו במשט הבינלאומי לרצועת עזה - בעתירה שהגישו נגד מעצרם - ולא קיים דיון בעניינו של עצמון. זאת למרות שעצמון הגיש את ערעורו עוד לפני ערעורם של הטורקים.

"ביום י"ז בסיון תש"ע (30/5/10), הוגשה העתירה שבכותרת לבית משפט נכבד זה. עניינה של העתירה הנו אסיר יהודי, ישראלי הנמק זה חמש שנים בכלא מבלי שביכולתו לממש את זכות הערעור, הן על הרשעתו ולחילופין על חומרת עונשו. לפיכך, התבקש בית המשפט הנכבד להזדרז ולקבוע את הדיון בעניינו בתוך ימים. דא עקא שעד למועד משלוח הודעה זו, לא ניתנה שום החלטה בעתירה זו", כתב.

"לעומת זאת, לאחר הגשתה של עתירה זו הוגשה לבית משפט נכבד זה, הוגשה עתירה פרובוקטיבית בעניינם של המרצחים הטורקים שנטלו חלק ב"מש"ט הטרור", נגד החזקתם במעצר. וראה זה פלא, בעתירה השנייה בעניינם של מרצחים טורקים שאינם אזרחי המדינה וקמו עליה כדי לפגוע בה ולשבור את המצור על קן הצרעות-הטרוריסטי-העזתי, הזדרז בית משפט נכבד זה וקיים את הדיון למחרת הגשת העתירה. לעומת זאת, העותר, הנמק כאמור זה חמש שנים בכלאו, ללא יכולת לממש בפועל את זכותו לערער על כך, עתירתו כלל לא זכתה עד כה להתייחסות והוא ממשיך להנמק בכלאו", ציין.

לדברי שפטל, אין להתפלא על כך שמשקיף אובייקטיבי מן הצד, עלול לקבל את הרושם כי יקרים יותר בעיני בית משפט נכבד זה "זכויותיהם" של מרצחים טורקיים שונאי ישראל שאינם אזרחיה, מאשר זכויותיו החוקתיות, הבלתי ניתנות לערעור של יהודי תושב ואזרח ישראל.