המלצה: הקלות ברישום פלילי לפושע חד-פעמי

הוועדה לבחינת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים קבעה כי יש להקל עם שכבות רבות באוכלוסיה שהמפגש שלהן עם החוק פלילי היה חד פעמי או שולי - בכל הנוגע לרישום הפלילי. הדברים נכתבו בדוח הוועדה שנמסר (15.6.10) לשר המשפטים, יעקב נאמן ואשר כולל המלצות שביניהן גם המלצות לתיקוני חקיקה מקיפים בחוק המרשם הפלילי.

המלצות הוועדה מתייחסות לסוג המידע שייחשף ולהיקפו, לצורת הצגת המידע, לרישום המשטרתי ולחשיפתו, לתקופות הזמן שבהן יימסר מידע, לשקילת המידע והערכתו ועוד.

הוועדה הוקמה בעקבות עתירתו של עו"ד פנחס פישלר, והצורך שנמצא להסדיר תחום זה בחקיקה מתאימה.

ההמלצות מפרטות אמות מידה לקביעת הגופים שיקבלו את המידע, וכן גם אמות מידה שלפיהן על הגופים מקבלי המידע לשקול את המידע שנמסר להם. עוד ממליצה הוועדה להקים גוף אשר יפקח על שמירת המידע הפלילי בגופים השונים ועל הערכתו.

בין ההמלצות כלולות המלצות המקצרות במידה מסוימת את התקופות שלגביהן יימסר מידע פלילי והן נותנות משקל לצורך להקל עם שכבות רחבות באוכלוסיה, במיוחד אלה שהמפגש שלהן עם החוק הפלילי היה חד פעמי או שולי, תוך איזון עם האינטרס הציבורי שבשמירת מידע פלילי מקיף ומהימן.

שר המשפטים הנחה כי תזכיר החוק המוצע על-ידי הוועדה יופץ בזמן הקרוב להערות ויבוא לאישורה של ועדת השרים לחקיקה.

הוועדה לבחינת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים מונתה לפני כשנתיים על-ידי שר המשפטים הקודם, פרופ' דניאל פרידמן. זאת לאחר שני עשורים מאז חקיקת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981.

המרשם הפלילי והמרשם המשטרתי כוללים רישומים על למעלה ממיליון אנשים במדינה. מכאן נובעת החשיבות וההשפעה על הציבור שיש לנושאים שבהם דנה הוועדה ולהמלצותיה.

חוק המרשם הפלילי בא להגן על שני אינטרסים מנוגדים ולאזן ביניהם: הצורך לקיים מאגר מידע פלילי ולאפשר לגופי ביטחון, לגורמי חקירה, ולגופים מעסיקים מסוימים לקבל מידע מהמאגר מחד, והצורך לשמור על "תקנת השבים", היינו לאפשר לאנשים השתלבות מחודשת בחברה בלי שהכתם הפלילי בעברם ימנע בעדם להשתלב במסגרות תעסוקתיות שונות מאידך.

הוועדה התבקשה "לבחון מחדש היבטים שונים של סוגיית המרשם הפלילי אשר התעוררו במהלך השנים בפסיקת בתי המשפט ובדרכי יישום החוק לרבות: הרישום המשטרתי ותוקפו; הזכאים לעיין בפרטי רישום פלילי; מעמדו של רישום בהעדר הרשעה; תקופות ההתיישנות והמחיקה שנקבעו בחוק, תוך בחינת האפשרות לקצר את המועדים במקרה של עבירה יחידה ובמקרים של נסיבות מקלות; בחינת האפשרות להקנות סמכות לבתי המשפט לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במקרים מתאימים".

בוועדה היו נציגים ממחלקת ייעוץ וחקיקה פלילית וממחלקת החנינות במשרד המשפטים, נציגי פרקליטות המדינה, המשטרה, הסנגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין, ובראשה עמדה פרופסור רות קנאי, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. במהלך דיוניה שמעה הוועדה אנשים מן הציבור שביקשו להביא דברם בפניה ובהם שופטים, עורכי דין אנשי עסקים ועוד.