"המלצות ועדת חודק נגעו באינטרסים של גופים בשוק"

"אין ספק שהמלצות ועדת חודק נגעו באינטרסים מסויימים של גופים בשוק ההון. חשבנו שהייתה הטייה לרעת המשקיעים בישראל וכל הטייה עתידה ביום מן הימים להתפוצץ" - כך אמר (יום ה', 24.6.10) עו"ד דוד חודק, יו"ר הוועדה שנשאה את שמו, בכינוס היערכות ליישום המלצות הוועדה של קסלמן וקסלמן PwC Israel.

עו"ד חודק, ראש משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, גרינברג, הלוי ושות', הוסיף כי "אגרות חוב קונצרניות בישראל היו קיימות כבר מאז 1995, אך הן היו תופעה די מצומצמת. ב-6-5 השנים האחרונות אנו רואים כי השוק מקבל תאוצה והגענו למימון של כ-50% מהאשראי העסקי, שזהו אחוז מאוד גבוה. כרגע אנו נמצאים באזור שיווי המשקל שמקובל בעולם. השוק בישראל התפתח בצורה מהירה ביותר ולא הצליח לפתח פרקטיקות נאותות כמו אלה שפותחו בחו"ל על פני שנים. את הפער הזה היה צריך לנסות ולגשר באמצעות המלצות הוועדה , אשר ישכללו את השוק ברמה הנדרשת."

לדברי חודק, "אין ספק שהמלצות הוועדה נגעו באינטרסים מסוימים של גופים בשוק ההון, ביניהם חברות, בנקים מסחריים עם השעבוד השלילי ועוד. כל מערכת בטבע מגיעה לשיווי משקל והמערכת בשוק ההון הישראלי הגיעה לנקודה זו ואנחנו בוועדה חשבנו שהייתה הטיה לרעת המשקיעים בישראל וכל הטיה עתידה ביום מן הימים להתפוצץ. במצב כזה, המשקיעים המוסדיים היו נודדים לשווקים זרים, שם ימצאו שפע של אופציות פיננסיות, ימצאו תמונה שונה ויהיה קשה להחזיר אותם להשקיע בישראל. חשוב שדמי הפנסיה והגמל יהיו מושקעים בעיקר בשוק ההון הישראלי. לכן כדאי ליצור מאזן חדש בין כל הגורמים, כדי שהשוק יהיה משוכלל ובר קיימא."

רו"ח צור פניגשטיין, מנכ"ל קסלמן פיננסים, אמר בכינוס כי הנתונים מציגים גידול מתמשך הן בהיקף האשראי החוץ בנקאי והן בשיעור מסך האשראי העסקי. בנוסף ציין, כי קיים גידול משמעותי בהיקף ההשקעה של גופים מוסדיים באגרות חוב קונצרניות. לדבריו, השקעת הגופים המוסדיים באיגרות חוב גדלה מ-38 מיליארד שקל בדצמבר 2003 ל-124 מיליארד שקל בדצמבר 2009.

"אין במדינות מתקדמות כדוגמת ארה"ב ואנגליה רגולציה דומה המסדירה את תהליך ההשקעה באגרות חוב קונצרניות. תהליך יישום התניות הרגולציה טומן בחובו אתגרים משמעותיים בכל שלבי ההשקעה. קביעת מדיניות ההשקעה מהווה אתגר משמעותי כאשר יש לשאוף ליצירת תיק השקעות מגוון בהתאם לתיאבון לסיכון", ציין.

בהקשר לאמות מידה פיננסיות, אמר צור כי "בעולם מקובל לדרוש מספר מצומצם של אמות מידה פיננסיות, לרוב אחת או שתיים. על מנת לבחור את אמות המידה הפיננסיות, יש לשים לב להתאמה לאופי הפעילות, הגודל והאיתנות של המנפיק, הגדרה מדויקת של אמות המידה, 'גידור' סיכון המנפיק ותזרים מזומנים."

רו"ח ליאת אנזל, שותפה בקבוצת הייעוץ PwC Israel, אמרה כי יישום ההמלצות מציב בפני המוסדיים אתגרים רבים: "אתגרים אלה טמונים הן בהתוויות מדיניות ההשקעות, התואמת את המלצות הוועדה והן ביישום הפרקטי של דרישות האנליזה ותמחור אגרות החוב. יישום ההמלצות יביא, להערכתנו, לשינוי וחידוד תפיסת הסיכון של הגופים המוסדיים, יחייב גידול משמעותי בעלויות האנליזה והפיקוח, וידגיש את היתרונות לגודל בניהול השקעות לטווח ארוך. כמו כן, הגופים המוסדיים יאלצו להיות מעורבים באופן אקטיבי יותר בתהליך ההנפקה."

אנזל הוסיפה כי להמלצות ועדת חודק צפויה להיות השפעה מעבר לגופים המוסדיים, ביניהם המנפיקים, המערכת הבנקאית, הנאמנים וגופים נוספים הפועלים בשוק ההון. "יישום המלצות הוועדה יכול להביא לעלייה בכוחם היחסי של הגופים המוסדיים אל מול המערכת הבנקאית, בייחוד לאור התניית השעבוד השלילי. הבנקים יצטרכו להתמודד עם גופים מוסדיים בעלי זכויות רבות יותר, שבמקרים רבים יהיו שווים אליהם. המלצות ועדת חודק עשויות לחולל תמורות משמעותיות בשוק ההון הישראלי ולשנות את האופן בו גופים מוסדיים יתפסו את ההשקעה באג"ח קונצרניות מבחינת עלויות ההשקעה הנדרשות, תפיסת הסיכון ותמחור החוב."