בית הדין הארצי לעבודה, בהרכב בראשות השופטים
עמירם רבינוביץ,
יגאל פליטמן ו
שמואל צור, קיבל אתמול (ד', 30.6.10) את ערעור המתמחים לשעבר של שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, והגדיל את הגמול הכספי בעבור כל שעה נוספת שביצעו שהומרה לשעת חופשה, בשיעור של 100%. את המתמחים ייצג בפני בית-הדין עו"ד יאיר דוד.
בפסק-דינו מבקר בית הדין הארצי לעבודה את התנהלות המדינה והנהלת בתי המשפט, שהחילה הסדר בלתי חוקי על מתמחי שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים. המדובר בהסדר פסול שבו ניסתה המדינה להימנע באופן המנוגד לחוק שעות עבודה ומנוחה מתשלום שעות נוספות כדין למתמחים. בית הדין הארצי לעבודה, תוך שהוא מוקיע את התנהלות המדינה, השית באופן חסר תקדים על המדינה הוצאות משפט בסך 30,000 שקל בגין התנהלותה זו.
המדינה, שערערה בעצמה במקרה (יוצגה ע"י עו"ד כוכבית דולב ועו"ד יורם הירשברג), טענה כי גרסת המשיבים, לפיה נדרשו על-ידי השופטים לעבוד שעות נוספות לא הוכחה. טענות המדינה ביחס למישור המשפטי עניינן בקביעת בית הדין האזורי באשר לתוקפו של ההסדר בדבר אופן התשלום לגבי עבודה במסגרת המכסה המאושרת. בית הדין האזורי קבע בעניין זה, כי ההסדר שהופעל לא היה ברור ולכן אין לתת לו תוקף. המדינה טענה בערעורה, כי ההסדר היה ברור וידוע הן לשופטים והן למתמחים שחתמו על מסמך המאשר קיומו במועד תחילת ההתמחות. עוד טענה המדינה, כי בנסיבות אלה, גם אם נדרשו המתמחים על-ידי השופטים לעבוד שעות נוספות, הרי שדרישה זו ניתנה בחוסר סמכות, שכן הגורם המנהלי המוסמך לאשר עבודה בשעות נוספות אינו השופטים.
בערכאה הקודמת, קיבל בית הדין האזורי את תביעת המתמחים בחלקה, ופסק להם תגמול כספי בגין עבודה בשעות נוספות בשיעור של 25% ו-50% בלבד. בפסק דינו עמד על מעמדם של המתמחים וקבע כי "מדובר באוכלוסיה חלשה בעלת מעמד מיוחד שכן מתוקף היותם מתמחים, היקף ההעסקה שלהם מוגבל מראש בזמן, לתקופה קצרה של שנה". עוד קבע בית הדין האזורי כי: "מתמחים, אף אם דינם כעובדים, לצורך תנאי העבודה, שכר, חופשה וכו', הרי שאינם ככל העובדים אף לא כעובדים זמניים... עבודתם של המתמחים בפועל הינה תמהיל בלתי ניתן להפרדה של לימוד ועבודה".
מנגד, קבע בית הדין כי אין מקום לפסוק פיצויי הלנה במקרה זה. "טענת המדינה בעניין זה היא, כי סברה
בתום לב, כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל כלל על המשיבים, ולכן במועד בו אמור היה להשתלם הגמול האמור, לא שולם להם הגמול. בנסיבות אלה, לטענת המדינה אין מקום לחייבה בתשלום פיצויי ההלנה, וזאת לאור קיומה של 'טעות כנה' או 'מחלוקת של ממש' בעניין
זה. במקרה הנוכחי שוכנענו, כי אי תשלום גמול השעות הנוספות בגין המכסה המאושרת שהומרה בחופשה, נבעו מטעות כנה או מחילוקי דעות של ממש ביחס לעצם החוב, שיש בהם ממש, ולכן אין לפסוק במקרה זה פיצויי הלנה", נכתב בפסק-הדין.
