ועדת החינוך לא אישרה היום את התקנות לרפורמה בענף התרנגולות המטילות שביקש משרד החקלאות לאשר, אך גם לא דחתה אותן. במשך ישיבה, שנמשכה למעלה משלוש שעות, שמעו חברי הוועדה את כל נציגי המגדלים, ארגוני צער בעלי חיים ונציגי משרד החקלאות והאוצר. הדיון התקיים בוועדת החינוך ולא בוועדה כלכלית, משום שבזמנו סוכם שעניינים הנוגעים לצער בעלי חיים יידונו בוועדה זו.
"לוועדת החינוך אין סמכות להציע תקנות; בסמכותה רק לאשר את התקנות המוצעות או לא לאשר אותן, ואז המשמעות היא להנציח את המצב הקיים, שהוא בלתי נסבל מבחינת תנאי המחיה של התרנגולות", הבהיר יו"ר הוועדה
זבולון אורלב בתחילת הישיבה. "אם משרד החקלאות לא מציע לבטל את הכלובים, אנחנו לא יכולים להציע שכל הלולים במדינה יהיו לולי חופש. בישיבה הקודמת הודענו שאיננו מאשרים את התקנות ומשרד החקלאות נענה לבקשתנו לשנות שני שינויים עקרוניים - להציב מועדים מחייבים לאימוץ הדירקטיבה האירופית ולהשוות את שיעור המענק לחקלאים בכל הארץ".
יעקב כהן, מזכיר ארגון מגדלי העופות, הביע התנגדות תקיפה לרפורמה. "אנו חושבים שיש מקום לשפר את תנאי המחיה של התרנגולות, אבל יש להאריך את חוק הגליל ולאפשר מענקי השקעות מדורגים, לבטל את תוספת האגורה במחיר הביצה ולבטל את ניכוי הפריון המיוחד", אמר. "כן אנו דורשים לבצע סקר עלויות שנתיים מתחילת הרפורמה, ולערוך הסכם מסודר בין משרד החקלאות לאוצר".
אורלב הביע פליאה על משרד החקלאות: "חשבתי שההצעה של משרד החקלאות הוגשה לאחר הידברות. מסתבר שארגון מגדלי העופות מתנגד לתקנות המוצעות".
על-פי משרד החקלאות, מצבם הנוכחי של העופות עגום ויש להביא לשיפור משמעותי ברווחתם. המשרד אמר כי בעת ניסוח התקנות נלקחו בחשבון צרכי העופות ורווחתם, וכן, ההשקעה הנדרשת לשם יצירת השינוי - הן מהמדינה והן מהמגדלים. עמדתו של משרד החקלאות גורסת כי אי קיומה של הרפורמה המתוכננת בענף הלול - משמעותה סבל לתרנגולות. לדבריו, כיום רוב התרנגולות חיות בשטח של כ-350 סמ"ר למטילה, וקיום הרפורמה מבטיח הגדלה משמעותית בשטח המחיה של כל המטילות.
עו"ד יוסי וולפסון מאנונימוס ביקש מהוועדה לדחות את התקנות המוצעות. "על-פי הרפורמה המוצעת, יוקמו לולים חדשים באמת-מידה שאסורה באירופה מאז 2003. מחייבים את החקלאים במעבר כפול, קודם לאמת-מידה נמוכה ולאחר מספר שנים לאמת מידה גבוהה יותר. אנחנו מציעים לעבור מיד ללולים ללא כלובים. זה מסחרי וקיים בעולם וגם בארץ".
עו"ד ראובן פרנק מהעמותה להצלת המשק המשפחתי טען שהתיקונים שהכניס משרד החקלאות בתקנות הם אחיזת עיניים. הוא טען שמצבם של חקלאי הצפון שונה ממצבם של חקלאי המרכז משום שבגליל ענף הלול מהווה פרנסה עיקרית של למעלה מ-80% מהמשפחות, ולמגדלים אין אפשרות פרנסה אחרת. לטענתו, הרפורמה מחייבת את חקלאי הגליל לפנות את הלולים, בשעה שבמרכז רק תובעים מהם לעמוד בתנאי הרישוי.
לאה יוגב נציגת המגדלים במועצת הלול שאלה: "מאיפה יבוא המימון? ב-2012 נזרוק את כל הלולים? האם ממשלה יכולה לחייב משפחות בגילאי פנסיה לממן 70% מהרפורמה מכיסה?" "מה את מציעה?" שאל אותה יו"ר הוועדה ח"כ זבולון אורלב. והיא השיבה: "לשבת לחשוב מחדש. לאפשר לנו שדרוג הלולים כמו במרכז הארץ. להוציא אותם ממרכז הישוב אבל להשאיר לול משפחתי".
השחקנית אורנה בנאי דיברה "על תקן אזרחית", כלשונה. "לא באתי כבדרנית כי הנושא לא מצחיק", הבהירה, "התעללות בבעלי-חיים נתפשת, בצדק, כרוע שאין כדוגמתו, כיוון שבעלי-חיים, כמו ילדים, תלויים לחלוטין בחסדנו. חברה נמדדת ביחסה לחלש. עצוב לי שבחברה שלנו מתנהגים כך לתרנגולות. ראינו שהרבה מדינות אסרו לגמרי על לולי כלובים. אנחנו יכולים להיות טובים לא פחות ממדינות אחרות. אני יודעת שבישראל לפעמים קורה שקודם עושים ורק אחר-כך חושבים. אבל עכשיו, אני מבקשת מכם לחשוב עשר שנים קדימה, חמישים שנה קדימה. ממילא בונים היום את כל הלולים מחדש. יש לנו הזדמנות היסטורית לשנות את המצב, לעבור ללולים ללא כלובים". כשהחלה לתאר את סבלה של התרנגולת, נשנקה מהתרגשות וביקשה לסיים את דבריה.
ח"כ
דב חנין: "בעולם, וגם בישראל, יש מגמה של עלייה מתמדת בצריכה של ביצי חופש. סעיף 2 א' בחוק צער בעלי-חיים קובע: 'לא יענה אדם בעל-חיים, לא יתאכזר אליו, ולא יתעלל בו בדרך כלשהי'. אין חריגים ואין הסתייגויות, זו הוראה חד-משמעית. אם מישהו היה מחזיק אתכם בכלוב כל החיים, לא הייתם רואים בזה התעללות? להחזיק תרנגולת כל החיים בכלוב שבו היא לא יכולה לעמוד זקוף ולא יכולה לפרוש כנפיים – זו התעללות. התקנות האלה בלתי חוקיות ואין לנו סמכות לאשרן. יש לעבור ללולי מעוף".
הדיון בנושא הסתיים ללא הכרעה ויתחדש בעוד עשרה ימים.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
