|
|
לא פחות לא יותר [צילום: sleepfoundation]
|
|
|
|
|
"בנק שינה" יילחם בעייפות
|
|
יפעת גדות
|
|
בדיקות הראו כי גם שבוע לאחר "אגירת" שעות שינה, קל יותר להתאושש ממצב של מחסור בשינה * אם ממלאים את מאגרי השינה ומשלימים את מחסור השינה מראש, הרי שאפשר להצליח טוב יותר להתמודד עם האתגר של המחסור בשינה
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אנשים שישנים יותר או פחות משבע שעות ביום, כולל תנומות, מעלים את הסיכון שלהם למחלות קרדיווסקולריות (של הלב וכלי הדם), הגורם העיקרי למוות בארצות הברית. אלו המסקנות העולות ממחקר חדש שפורסם היום (א', 1.8.10).
שינה של פחות מחמש שעות ביום, כולל תנומות באמצע היום, מעלה יותר מפי שניים את הסיכון לאבחון אנגינה (תעוקת לב), מחלת לב כלילית, התקף לב או שבץ.
המחקר בוצע על-ידי חוקרים מאוניברסיטת מערב וירג'יניה ופורסם בעיתון "Sleep". המחקר הראה גם כי יותר משבע שעות שינה מעלות גם הן את הסיכון למחלות קרדיווסקולריות.
הממצאים הראו כי משתתפי המחקר שדיווחו על תשע שעות שינה או יותר ביום היו בסבירות גבוהה פי 1.5 לעומת אלו שישנו שבע שעות שינה ביום לפתח מחלה קרדיווסקולרית.
הקבוצה שהייתה בסיכון הגבוה ביותר הורכבה מאנשים בוגרים מתחת לגיל 60 שישנו חמש שעות או פחות בלילה. הם העלו את הסיכון שלהם לפתח מחלה קרדיווסקולרית יותר מפי שלושה בהשוואה לאנשים שישנו שבע שעות.
נשים שוויתרו על שעות שינה וישנו חמש שעות ביום או פחות, כולל תנומות במהלך היום, היו בסבירות גבוהה יותר מפי 2.5 לפתח מחלה קרדיווסקולרית.
משך זמן שינה קצר היה קשור לאנגינה, ואילו מעט שעות שינה או הרבה מדי שעות שינה היו קשורים להתקפי לב ולשבץ.
מחקר נפרד, גם הוא פורסם ב"Sleep", הראה כי תנומה מפעם לפעם יכולה להועיל לאנשים שאינם יכולים להמנע ממעט מדי שעות שינה.
במסגרת המחקר, חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה, גילו כי ל-142 המשתתפים ששנתם הופרעה בצורה קיצונית במשך חמישה ימים - כמו אנשים רבים במהלך שבוע העבודה - היה זמן תגובה איטי יותר וקשיי ריכוז.
אך לאחר לילה של "שנת התאוששות", העירנות של אותם משתתפים שסבלו מהפרעות שינה השתפרה בצורה משמעותית והשיפורים הגדולים ביותר נראו אצל אלו שנשארו במיטה 10 שעות לאחר אותו שבוע בו ישנו רק ארבע שעות בלילה.
שעה או שעתיים נוספות של שינה בבוקר שלאחר תקופה של חוסר שינה כרוני היו בעלות יתרונות משמעותיים בהיבט של שיפור העירנות.
במסגרת המחקר שעסק בשינה ובמחלות קרדיווסקולריות, החוקרים ניתחו נתונים שנאספו במחקר לאומי אמריקני בשנת 2005 וכללו יותר מ-30,000 איש. התוצאות נבדקו בהתאם לגיל, מין, מוצא, הרגלי עישון ושתייה, השמנה, ופעילות גופנית. גם כאשר משתתפים שסבלו מסוכרת, מלחץ דם גבוה או מדיכאון הוצאו מניתוח הנתונים, הקשר החזק בין הרבה מדי ומעט מדי שעות שינה לבין מחלות לב וכלי דם עדיין נשאר כשהיה.
עורכי המחקר לא הצליחו לקבוע את הקשר הסיבתי בין משך זמן השינה למחלות לב וכלי דם, אך הם ציינו כי משך השינה משפיע על התפקודים האנדוקרינים והמטבוליים ומחסור בשינה יכול לגרום גם לבעיות של עמידות לגלוקוז, להורדת הרגישות לאינסולין וללחץ דם גבוה, כולם גורמים המעלים את הסיכון להתקשות העורקים.
האקדמיה האמריקנית לרפואת שינה ממליצה על שבע עד שמונה שעות שינה בכל לילה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
