לראשונה בארץ: ניתוח לקיבוע שבר באמצעות מסמר

בשבוע שעבר בוצע במרכז הרפואי הלל יפה ניתוח ראשון מסוגו בארץ לקיבוע שבר באמצעות מסמר עשוי סיב פחם.

"הניתוח, שנעשה בשיטה זעיר פולשנית הינו ניתוח מוכר", כך מציין ד"ר גיל לאופר, סגן מנהל המחלקה לאורטופדית ב' ומומחה לכירורגית כתף, אשר ביצע את הניתוח.

"עם זאת, לרוב, מבוצע הניתוח תוך שימוש במסמר העשוי סגסוגת טיטניום או מתכת אל חלד אחרת. מסמר סיבי פחם נמצא אומנם בשימוש ברפואה מזה שנים רבות, אך רק לביצוע קיבועים קטנים בין חוליות עמוד השדרה. עד היום, בשל הקושי בעיצוב החומר לצורה ייחודית, טרם נוסה בעצמות ארוכות, או במיסמורים כמו זה שעשינו בניתוח ביום חמישי. מבחינה זו הצלחת הניתוח ב"הלל יפה", מעידה על-כך, שבעתיד הקרוב נוכל לעשות שימוש בחומר זה גם בקיבועים מורכבים יותר, כמו ברגליים ואזורים נוספים", הוא מדגיש.

בעולם הרחב החלו בביצוע ניתוחים בפטנט ייחודי זה רק בשנה האחרונה, זאת לאחר שאושר על-ידי רשויות הבריאות האירופאיות ועל-ידי ה-FDA האמריקני (עד כה בוצעו כ-30 ניתוחים בשיטה זו ברחבי העולם). במרכז הרפואי הלל יפה נעשה הניתוח במסגרת מחקרית שאושרה על-ידי משרד הבריאות, והוא כאמור, בית החולים הראשון בארץ שהצליח לבצע את הניתוח בהצלחה.

לשימוש במסמר העשוי מסיבי פחם יתרונות רבים, עליהם מסביר ד"ר לאופר:

מסמר סיבי הפחם גמיש יותר מהמסמרים המתכתיים ודומה יותר בגמישותו לעצם.

בנוסף, מדובר בחומר המאפשר ביצוע בדיקות דימות כגון MRI ו-CT באופן מיטבי. זהו עניין הכרחי, במיוחד לחולים הסובלים מגידולים באזור הניתוח. המיסמורים הרגילים אינם מאפשרים ביצוע בדיקת MRI כלל, כמו גם בדיקת CT שהמתכות השונות משבשות את חלקה. בדרך זו גם ניתן לראות בצורה טובה אם הקיבוע הצליח או לא, דבר שבקיבועים הרגילים קשה יותר לזיהוי.

יתרון נוסף הוא הקטנת כמות הקרינה למטופלים הסובלים מגידולים. בניגוד לקיבועים אחרים, מסמר סיבי הפחם הינו שקוף לקרינה, ובכך מאפשר הקטנה של כמות ההקרנות הנדרשת למטופלים שעוברים הקרנות לאחר הניתוח.

כאמור, הניתוח נעשה בשיטה זעיר פולשנית, כלומר ביצוע חתך זעיר בלבד שדרכו מוחדר המסמר. המטופלת שנותחה ב"הלל יפה" הינה אישה בסוף שנות ה-50 לחייה, שנדרשה לעבור ניתוח שבר
באזור בו קיים גידול סרטני. הניתוח בוצע על-ידי ד"ר לאופר וכבר ביום שלאחריו שוחררה האישה לביתה. כעת היא אמורה להמשיך בטיפולי הקרנה וכימותרפיה הנדרשים עבור מחלתה.

ד"ר לאופר מסכם ואומר: הניתוח היה בעצם סוג של "יריית הפתיחה", משום שהצלחתו עשויה בהחלט לסלול את הדרך לביצוע ניתוחים דומים בחלקים אחרים בגוף, איברים שעד היום נעשה בהם שימוש רק בקיבועים הסטנדרטים במקובלים.