בסיכום הדוח, קובע המבקר כי על-אף שבשנים האחרונות עיריית אילת והעומד בראשה פעלו רבות לטיפול בסוגיית הרוכלות בטיילת הצפונית, על העירייה להוסיף ולפעול בנושא ולשם כך עליה לנצל באופן מיטבי את הכלים שמעמיד לרשותה הדין וכן להילחם ביתר שאת בעברות שמבצעים הרוכלים כאשר אין מניעה משפטית לפעול נגדן.

המבקר מציין כי על העירייה לדאוג לכך שפקחיה יסיירו כל העת בשעות שבהן מתקיים מסחר בטיילת הצפונית וירשמו קנסות כל אימת שנצפית הפרת הדין בידי הרוכלים. כמו-כן, קובע המבקר כי על העירייה לפעול לגביית ארנונה מבעלי הדוכנים ולכל הפחות לבחון ביסודיות סוגיה זו.

עוד נקבע, כי על העירייה להמשיך בפעילות מואצת לבנייתו ולאכלוסו של שוק רוכלים חלופי, תוך מניעת היווצרותו של אתר בנייה בלב האזור התיירותי למשך זמן ממושך.

באשר לאחריות המדינה, קובע המבקר כי על המחלקה לאכיפת דיני המקרקעין בפרקליטות המדינה וכן על היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים ועל מינהלת תיאום פעולות אכיפה במשטרה לפעול למיצוי הליכי האכיפה נגד רוכלים הפועלים שלא כדין בטיילת.

בעניין רשות המיסים קובע המבקר כי עליה להגדיר את קבוצת הרוכלים כקבוצה ייחודית הדורשת טיפול נקודתי ולקיים מבצע שמטרתו להביא לתשלום מס אמת.

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, אמר בתגובה כי חשוב ליישם בהקדם את מסקנות הדוח.

מבקר המדינה נדרש לעניין הדוכנים בעיר עוד בשלב מוקדם יותר, במסגרת דוח בנושא אכיפת דיני המקרקעין שפורסם בשנת 2009. לפי הנתונים המעודכנים לינואר 2010 פעלו בטיילת באותה עת כ-80 דוכנים.

מאז נכנס לתפקידו ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, בסוף שנת 2003, קובע המבקר כי עיריית אילת נקטה פעולות רבות וחיוביות בנושא הטיילת הצפונית. עם זאת, פעילותה של העירייה אינה שלמה בתחומים שבהם אין מניעה משפטית לפעילותה: היא אינה גובה מהרוכלים ארנונה, מספר הקנסות שהיא מטילה עליהם מצומצם יחסית למצופה, והיא אינה גובה קנסות שנרשמו.

עוד נקבע, כי התמשכות הקמתו של מקום חלופי לרוכלים, אף אם לא תמיד באשמת העירייה, תרמה להנצחת הבעיה שנוצרה בטיילת הצפונית. "הדעת נותנת שאילו הייתה בנמצא חלופה ראויה, קל היה יותר להפנות אליה את הרוכלים שעמדו בתבחינים שנקבעו", קובע המבקר.

הדוח מציין כי למדינה יש סמכות מקבילה לאכיפת דיני התכנון והבנייה במקביל לרשות המקומית, והיא מופעלת כל זמן שהרשות אינה רוצה או אינה יכולה לאכוף את החוק. עם זאת, הדוח מעלה כי גם המדינה גילתה רשלנות בכל הנוגע לטיפול בבעיה.

נוכח חומרת הבעיה שנוצרה בטיילת החליטה פרקליטות המדינה - עוד ביולי 2008 - כי המדינה תפעיל את סמכות האכיפה המקבילה שלה והורתה למנהל היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים לטפל באכיפת הוראות חוק התכנון והבניה בנושא הטיילת באילת. למרות זאת, עלה כי טיפול היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים נמשך בעצלתיים, ובמועד סיום הביקורת - ינואר 2010, כאמור - טרם הסתיימו הליכי החקירה. הדבר נגרם גם בשל מחלוקות בין רשויות האכיפה ובשל טענה - לא ראויה - להיעדר סכומים פעוטים שנדרשו לביצוע החקירה. "משרד מבקר המדינה רואה בהתמשכות החקירה מחדל", נכתב.

גם רשות המיסים סופגת ביקורת מן המבקר, שכן היא לא הגדירה את קבוצת הרוכלים כקבוצה ייחודית הדורשת טיפול נקודתי. כמו-כן, לא פעלה רשות המיסים ככלי אכיפה אפקטיבי של המדינה נגד תופעות עברייניות בטיילת.