סערה סביב הקצאת קרקע לבני העדה האתיופית במרכז כפר סבא. עיתון "קול הכפר", חשף את ההקצאה לפני כחודשיים ומאז סוערות הרוחות. בני העדה האתיופית יוצאים נגד המתנגדים ומבהירים כי לא יאפשרו קבלת ההתנגדויות הפעם. בגליון סוף-השבוע של קול הכפר, פורסם לראשונה כי הוגשו 280 התנגדויות, לפני שבועיים, נגד בית הכנסת.
בכל פעם שהקצתה העירייה הקצאה לבית הכנסת לקהילה, התקבלו התנגדויות והעירייה ביטלה את ההקצאה.
"תוכנית לא מתאימה"
ועד הפעולה המתנגד לתוכנית טוען כי החלטת העירייה להקצות את הקרקע ללא תמורה לעמותה הפרטית "שמירת אורית" לצורך הקמת בית כנסת, מבוססת על תוכנית משנת 1970 אשר מאז אישורה לא נבדקה התאמתה לצרכיהם העדכניים של תושבי האזור. "כל טענה לפיה התנגדות היא התנגדותם של תושבים חילוניים כנגד דתיים, היא ניסיון נואל לצבור הון פוליטי, ואינה קשורה קשר כלשהו לעובדות המציאות כהווייתן", טען ועד הפעולה. "ההתנגדות הייתה מוגשת כנגד כל מבנה ציבור אשר היה בו כדי לפגוע בזכויות תושבי האזור.
"הבקשה לקבלת הקרקע ללא תמורה הוגשה על-ידי עמותה פרטית המבקשת להקים על הקרקע בית כנסת אשר ישמש 40 משפחות (בלבד), שאינן תושבות האזור הקרוב לשטח ההקצאה, וזאת בעוד שההתנגדות להקמת בית הכנסת הוגשה על-ידי למעלה מ-280 משפחות המתגוררות בשטחים הגובלים בשטח אותו ביקשה העירייה להקצות לעמותה והמשתמשות בו מידי יום ביומו".
עוד טוען ועד הפעולה כי "לאורך השנים נלקחו על-ידי העירייה 76% משטח הקרקע הנדונה, לטובת שימושים ציבוריים לרווחת תושבי העיר, וזאת תוך גרימת סבל ופגיעה ממשית באיכות החיים של מאות משפחות מתושבי האזור. רק לאחרונה הפך חלקה הקטן של הקרקע (אותו החלק עליו מבקשת העמותה להקים כעת בית כנסת) לגינה וחורשה המשמשות כ'ריאה ירוקה' לתושבי האזור. הקצאת הקרקע נעשתה בחוסר סבירות קיצוני שיש בו להביא לבטלותה, הן מכוח הוראות הדין והן מכוח שיקולים ראויים של מדיניות ציבורית".
"אנחנו קשובים לקהילה האתיופית"
תושבי האזור שפנו לעיתון "קול הכפר", טוענים כי בניגוד לטענות בני הקהילה האתיופית, לקיפוח ולאפליה הם "קשובים לרצון 40 המשפחות". עם זאת הם מציינים, כי מדובר בעמותה פרטית אשר חבריה אינם מתגוררים בסמיכות לקרקע נשוא ההקצאה, "על חברי העמותה לכבד את רצון למעלה מ-280 המשפחות המתגוררות באזור, להפסקת הקיפוח והפגיעה בזכויותיהן, ולשמירה על המעט (חורשה ירוקה) הקיים לרווחתם. "טוב יעשו אלה הקוראים לשמור על זכויות 40 המשפחות אם ייטלו קורה מבין עיניהם ויבדקו תחילה הכיצד הם במעשיהם דורסים, מזה עשרות שנים, את זכויותיהן של למעלה מ-280 המשפחות הגרות באזור".
בת הקהילה האתיופית: "מדובר במאבק גזעני"
א', בת הקהילה האתיופית, נחשפה לפרשה בעיתון "קול הכפר", כך לדבריה. השבוע היא מבקשת להבהיר את הדברים: "אני תושבת מרכז כפר סבא מבת העדה האתיופית, אשר גדלה והתחנכה בכפר סבא, עוד שרוב רובה הייתה מלאה בפרדסים ובאנשים מקבלים ואוהדים את בני עדתי, ואשר עזרו לקליטה טובה יותר. עצוב היה לי להיחשף לעובדה שהזכות של בני עדתי לחופש דת לגיטימי במדינה יהודית ודמוקרטית, הפך להיות מאבק על זכותנו כאתיופים-שחורים להית שווי זכויות לעדות אחרות בכפר סבא אשר זוכות לעשרות בתי כנסת לכל עדה (כיום יש למעלה ממאה בתי כנסת), מה שמשאיר אותי עם ההנחה שהמאבק אינו דתי אלא מאבק בעל מאפיינים גזעניים גרידה. קראתי גם את דבריו של יאיר אברהם (מרצ) אשר מתיימר להיות מקדם אוכלוסיות מיעוט שונות או
עובדים זרים, אך לצערי הוא רק מבייש את מפלגתו.
"חבל לי שכל הכיעור של אי קבלת השונה ממך שעולה וצף ושחווים אותה בני עדתי בערים אחרות חוזר ותופס תאוצה גם בערי אשר שמה לעצמה כמטרה להיות הטובה בכל תחום בשרון".
א' טוענת כי היא פה כדי לתת מעצמה, אך מוצאת כי היא מופלית לרעה בשל מוצאה "הגעתי להיות חלק מנוף ילדותי ולגדל כאן את ילדיי, אך אני מוצאת את עצמי דחויה ולא רצויה עם אין לי את המשאבים ואת האנשים הנכונים כדי "להזיז דברים".
לדבריה, "כדאי ורצוי שלא רק התושבים המתנגדים יחשבו בשנית על הנעשה כאן, אלא גם הממסד שנותן לדברים כאלה לגיטימציה בשתיקה הממושכת. יש להדגיש שהקרקע המיועדת ברח' הגליל היא לאחר שהעירייה חזרה בה ממתן קרקע לאחר שתושבי ברח' הדקל שוב התנגדו".
- מעיריית כפר סבא נמסר כי הנושא נמצא בטיפול ועדת הקצאות.
