לשכת עורכי הדין מציינת (יום ד', 1.9.10) במכתב לשר המשפטים כי הצעת חוק פרטית שהגיש ח"כ
מאיר שטרית פוגעת אנושות בנפגעי רשלנות רפואית בלידתם. אל השר פנו יו"ר פורום הנזיקין של הלשכה, עו"ד דוד אור חן, וחבר הוועד המרכזי של הלשכה, עו"ד יראון פסטינגר, בתמיכת ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון.
לדברי הלשכה, ב-28 ביולי החליט הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין להתנגד פה אחד להצעת החוק של ח"כ שטרית, לפיה ילוד אשר נפגע מתסמונת או מפגם מולד בעלי רקע תורשתי או סביבתי, והנזק נגרם לו במוסד רפואי, יהיה זכאי לפיצוי לפי תנאי החוק המוצע.
בתאריך 12 ביולי הוגשה הצעת חוק פרטית על-ידי ח"כ שטרית, לפיה כל ענף המיילדות, שהינו תחום הרשלנות הרפואית העיקרי בתביעות, יוצא מחוץ לכתלי בית המשפט לוועדות רפואיות, בסכומי פיצוי קבועים, תוך שמירת הצורך להוכחת הקשר הסיבתי לטיפול הרפואי.
על-פי הצעת החוק, צריך שיתקיימו שניים מהתנאים הבאים, על-מנת לקבל זכאות לפיצוי: נגרם נזק, הנזק נגרם במהלך טיפול רפואי שניתן על-ידי צוות רפואי של מוסד רפואי, ניתן היה למנוע את הנזק על-ידי טיפול מתאים או מסירת מידע מתאים שהיה מביא להפלה. כלומר, לפחות בחלק מן המקרים, עדיין יהיה צורך להוכיח קשר סיבתי בין קרות הנזק למערכת הרפואית.
על-פי ההצעה, האחריות תהיה אחריות מוחלטת, ללא צורך באשם כלשהו. עם זאת, מדגישה הלשכה, כי הזכאות לפיצוי תיקבע על-ידי ועדה רפואית מטעם המדינה ולא על-ידי בתי המשפט האובייקטיביים, ויתקיים בה ייחוד עילה, כלומר, לא ניתן יהיה לתבוע בגין מומים מולדים אלא על-פי חוק זה. בנוסף, סכום הפיצוי בגין כאב וסבל יוגבל ל-250,000 שקל בלבד, בעוד כיום הסכומים הנפסקים עולים על מיליון שקל.
חבר פורום הנזיקין בלשכה, עו"ד יראון פסטינגר, מדגיש כי "רעיון זה היה נושא לדיון בוועדת קלינג שישבה בין השנים 1999-1993, ובוועדת שפניץ שישבה בין השנים 2006-2002, שדחו שתיהן בתוקף כל ניסיון לפגוע בזכויות נפגעים אלו. בכל מקום בעולם בו נוסתה שיטה זו היא נכשלה כישלון חרוץ (ארה"ב וניו-זילנד). אולם הממסד הרפואי, וגם גורמים אחרים, אינם שוקטים על שמריהם והתוצאה הינה בהצעת חוק זו ובשורה של פרסומים מגמתיים".
ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, הדגיש כי "קביעתם של סכומי פיצויים בלעדיים קבועים כשיטה לפיצוי נפגעים, מהווה פגיעה במימוש זכויות מוקנות ויש למנוע את יישומה בחקיקה".