ה
מתנחלים מסכנים את קיומה של ישראל ואת הציונות. כך כתב ד"ר גדי טאוב במאמר שפרסם במהדורת יום ראשון של ה"ניו-יורק טיימס". אף כי בהתחלה מסייג טאוב את דבריו ואומר כי הוא מתייחס "רק" ל-130 אלף מתיישבים מתוך כחצי מיליון, הבחנה עמומה זו נשמטת בשאר חלקי מאמרו.
במאמר, המשווה בין הציונות החילונית של הרצל ובין זו הדתית, כותב טאוב כי "על-אף שהמתנחלים הדתיים מתארים עצמם לעתים תכופות כיורשי ראשוני החלוצים הציונים, הם אינם כאלה. בעוד שחזונו של הרצל דיבר על שחרורו של עם, החזון שלהם הוא להשיג איחוד מיסטי מחודש בין עם ישראל לארץ ישראל". עבורם, כותב טאוב, הערבים הם "גוף זר באחדות האורגנית של היהודים וארצם".
טאוב סבור כי במידה שאכן תושג מטרתם של המתנחלים - "הפיכת אחיזתה של ישראל בשטחים לקבועה", כהגדרתו - משמעות הדבר תהיה "סיפוח דה-פאקטו של אוכלוסיה ערבית עצומה". הבחירה שמציבים המתנחלים הינה אפוא, לפי טאוב, בין "להישאר דמוקרטית אך לא יהודית, ובין להישאר יהודית על-ידי הפיכת המדינה ללא-דמוקרטית". "אויביה של ישראל", מזהיר טאוב, "טענו זה כבר שהציונות היא גזענות ושישראל היא מדינת אפרטהייד. אם המתנחלים יצליחו, הם יהפכו את השקר הזה לאמת".
טאוב מהלל את ראש הממשלה לשעבר,
אריאל שרון, כמי שקיבל את הרעיון ש"חלומם של המתנחלים הוא חסר תקווה" וכי הימין בישראל שואף "להשאיר את הערבים לעד בסטאטוס מעין קולוניאלי". "הבעיה הבוערת ביותר בנוגע למתנחלים איננה שהם מכשול להסכם שלום... הסכנה היא שהם ידונו לכליה את הציונות עצמה".
טאוב מזהיר מפני רעיון המדינה הדו-לאומית שהעלו באחרונה כמה מבכירי הימין הישראלי, בהם ח"כ
ציפי חוטובלי (הליכוד), העיתונאי אורי אליצור, עורך "מקור ראשון", ואישים נוספים בימים. מדינה כזו, מזהיר טאוב, תוביל למלחמת אזרחים. "לכן", מסכם טאוב, "בעיית ההתנחלות צריכה להיות בראש סדר היום של כולנו, בראש ובראשונה של ישראל. תנועת ההתנחלות הדתית איננה רק ההיפוך האידיאולוגי של הציונות החילונית - היא סכנה לקיומה". "הטרור הוא סיכון אולם אינו יכול להרוס את חזונו הציוני של הרצל", חותם טאוב. "יותר התנחלויות וכיבוש יכולות להורסו".
