פישר: "ניסיון קיבוע לשער החליפין יהיה טעות"

נגיד בנק ישראל, סנטלי פישר, אמר אתמול (א', 5.9.10) כי מבחינת הבנק המרכזי, תהיה זו טעות לנסות לקבוע את שער החליפין ברמה מסוימת. הנגיד אמר את הדברים במסגרת הרצאה שנתן על סוגיות בסחר החוץ של מדינת ישראל, בפני האסיפה הכללית השנתית של מכון הייצוא.

לדברי פישר, ניתן לראות כי שער החליפין הריאלי, על-אף הייסוף שחל בו מאז 2007, נמצא עדיין ברמה מפוחתת משהיה בתחילת העשור. אומדני בנק ישראל מראים שייסוף של 10 אחוזים בשער החליפין הריאלי מביא לירידה כמותית של 2% בייצוא, בעוד ייסוף של 10 אחוזים מביא לעלייה של 2 עד 4 אחוזים בייבוא. התוצאה, לדברי הנגיד, היא שייסוף של 10 אחוזים מביא לגידול בגרעון החשבון השוטף של כ-2 אחוזי תוצר (4 מיליארד דולר).

"בנק ישראל אינו יכול להתעלם משער החליפין ומהשפעתו על מאזן התשלומים והצמיחה. עם זאת, החוק קובע, ובצדק, שהיעד העיקרי והראשון במעלה של בנק ישראל הנו לשמור על כוח הקנייה, בישראל, של הכסף שהציבור מחזיק, כלומר, לשמור על יציבות המחירים", ציין פישר. "כל עוד האינפלציה נמצאת בתוך היעד, הרי שהחוק מגדיר שעל בנק ישראל לתמוך גם במטרות הכלכליות האחרות של הממשלה - בעיקר צמיחה ותעסוקה, ולתמוך ביציבות הפיננסית, וכל עוד האינפלציה נמצאת בתחום היעד, בנק ישראל יכול לכוון את פעולתו כדי להשפיע גם על שער החליפין".

אולם, פישר ציין כי בשוק המט"ח פועלים גם כוחות חזקים מאשר הבנק המרכזי, והבנק לא יכול להשפיע על שער החליפין בטווח הארוך. הוא אמר כי בשוק המט"ח יש הרבה מאוד אי-ודאות ועל היצואנים ללמוד לגדר את חשיפתם לשער החליפין, ולהתאים את הרכב הייצוא למשקים הצומחים.

הסיכוי ל"תחתית כפולה": 25% בלבד

בהתייחסו לתחזיות העדכניות לצמיחת הכלכלה העולמית והסחר העולמי של קרן המטבע הבינלאומית, אמר הנגיד כי אלו מדברות על צמיחה של כ-10% בשנת 2010. אף על-פי שבתקופה הנוכחית מתרבים הדיבורים על 'תחתית כפולה' ביציאה מהמיתון, הרי שכלכלנים רבים וחשובים, לדברי הנגיד, מייחסים לתרחיש זה הסתברות לא גבוהה, של כ-25% בלבד.

פישר אמר כי הנתונים של המשק הישראלי בשנים האחרונות מראים שבתקופת המשבר הייצוא אומנם ירד, אולם הייבוא ירד בהיקף גדול בהרבה, ולכן העודף בחשבון הסחורות והשירותים ובחשבון השוטף גדל בתקופת המשבר, והייתה לכך חשיבות מכרעת מבחינת הירידה הנמוכה יחסית בפעילות הכלכלית בישראל באותו זמן. בפירוק נתוני מאזן התשלומים ניתן להבחין כי בשנים האחרונות, בעוד חשבון הסחורות נמצא בגרעון, חשבון השירותים נמצא בעודף, בעיקר כתוצאה מייצוא שירותי התוכנה, וכתוצאה מכך, בממוצע, מאזן הסחר של ישראל פחות או יותר מאוזן בשנים האחרונות, וכתוצאה מהעודף הגדול בהעברות החד-צדדיות התוצאה הכוללת היא עודף גדול בחשבון השוטף.

הנגיד התייחס לחשיבות של ענף הטכנולוגיה העילית בסך הייצוא התעשייתי. כך, למשל, ברביע השני של 2010, שלגביו היו חששות כבדים לגבי התפתחות הייצוא, הסתבר בדיעבד שחל גידול משמעותי בייצוא הרכיבים האלקטרוניים והתרופות. באופן דומה, בשנת 2008 חלק משמעותי מהביצועים של הייצוא נובע מפתיחת המפעל החדש של אינטל. מדד שפותח בבנק ישראל מבצע השוואה בינלאומית ומראה שהמשק הישראלי נהנה מיתרון יחסי משמעותי בייצור מוצרי הטכנולוגיה העילית.

ניתוח ההתפלגות הגיאוגרפית של הייצוא הישראלי בשנת 2001 לעומת 2008 מראה, שלמרות הירידה בחלקה של ארה"ב בסחר העולמי, היצואנים הישראלים מצליחים להגדיל את חלקם בייבוא של ארה"ב. במדינות ה-BRIC, לעומת זאת, שחלקן בסחר העולמי הוכפל בשנים אלו, חלה ירידה קלה בחלקו של הייצוא הישראלי בייבוא של מדינות אלו. בסך-הכל, חלה ירידה קלה בחלקו של הייצוא הישראלי בסך הסחר העולמי בשנים אלו, והנתונים מראים שחשוב לכוון את הייצוא הישראלי למדינות כגון מדינות אסיה, שחלקן בסחר העולמי הולך וגדל. מודל שנאמד בבנק ישראל מראה שהייצוא של ישראל לגרמניה, לצרפת, לסין ולרוסיה, מוטה כלפי מטה, ויש לנסות להבין את הסיבות שבגללן הייצוא הישראלי, בעיקר לאירופה, נמוך מאשר נחזה על-ידי מודל סטנדרטי.