נציב תלונות הציבור על שופטים
אליעזר גולדברג דחה את תלונתה של התנועה למען איכות השלטון נגד שופט בית משפט השלום ירושלים יואל צור, היושב בראש ההרכב שדן בתיק של חבר הכנסת
צחי הנגבי.
איכות השלטון טענה כי צור, שהיה השופט היחידי שזיכה את הנגבי מכל האישומים ואף מתח ביקורת חריפה על החקירה המשטרתית בפרשה, מונה על ידי הנגבי כשהיה שר משפטים בשנת 98', בהתאם להמלצת נשיא בית המשפט העליון,
אהרן ברק, אך לא דיווח על כך בתחילת המשפט.
בירור התלונה העלה כי תוקפו של המינוי היה ל-4 שנים, על פי המצב החוקי אז, ולאחר מכן הוארך המינוי פעמיים על ידי שרי משפטים אחרים. כיום, ובעת מתן הכרעת הדין השופט הוא "שופט בכיר", לאחר שהסתיים מינויו לסגן נשיא מכוח הוראת סעיף בחוק בתי המשפט המצמצם את משך המינוי לנשיא ולסגן נשיא ל-7 שנים בלבד.
השופט צור ציין בתגובתו, כי בכל התקופה שדן בתיק כלל לא היה בתודעתו שהנגבי היה זה שחתם על מינויו לסגן נשיא לפני 12 שנה. לדבריו, המינוי שהיה, כאמור, ל-4 שנים, לא כלל קבלת פנים בלשכת השר, או טקס, שהיה צריך להיחרת בזכרונו. עד לרגע בו נשאל לאחרונה מיהו השר שמינה אותו, לא היה כלל בתודעתו כי היה זה הנגבי.
בתגובתו העלה צור מספר טעמים לדחיית התלונה. גולדברג: "איני רואה צורך לנתח כל אחד מהם, כשדי בעובדות שהובאו לעיל כדי להגיע למסקנה כי דין התלונה להידחות. אין לי ספק בדברי כב' השופט כי לא נשא בזכרונו משך 12 שנה כי מינויו הראשון לסגן נשיא נעשה על ידי הנגבי. אולם אף אם היה זוכר זאת, ספק רב בעיני אם ישנה בנסיבות המקרה בעייתיות כלשהי 'בעצם מעורבותו של שופט אשר מונה במקור על ידי הנגבי, בתיק כה רגיש וחשוב העוסק בהנגבי עצמו', כדעת המתלוננת. דרישה שלא ידעתי מה מקורה, היא דרישת המתלוננת כי היה על כב' השופט לפסול עצמו מלדון בתיק על אף שחלפו למעלה מעשור שנים מאז המינוי. כשם שטענתה הבאה של המתלוננת, כי היה עליו 'לכל הפחות ולמען הזהירות...לדווח על כך בתחילת המשפט ולהעביר את ההחלטה בנושא לידי הפרקליטות', אף היא מופרזת בעיני. איני מוצא כי היה בעובדות להעלות שמץ של חשש למשוא פנים מצד כב' השופט בניהול המשפט, שחייב אותו לפעול כדרישת המתלוננת".
כמובאה להחלטתו זו אף ציטט מכללי האתיקה לשופטים הקובעים כי שופט לא ישב בדין אם טרם חלפו לפחות חמש שנים מאז האירועים הנקובים בהם (כשבעל דין או עד מרכזי היה לקוחו של השופט קודם מינויו לכהונתו; או כשעורך דין המייצג בעל דין היה שותפו של השופט).
גולדברג, שכאמור סבר כי אין בתלונה כל ממש, הוסיף עקיצה לעבר התנועה לאיכות השלטון על כך שפקפקה ביושרת השופט וכתב: "אין לי אלא לתמוה על המתלוננת כי כך נהגה".
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
