דרור אלפרון זוכה מאישום תקיפת שוטר

בית משפט השלום בכפר סבא זיכה את דרור אלפרון מעבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, איומים, העלבת עובד ציבור והיזק בזדון.

משפטו של אלפרון, בנו של העבריין המנוח יעקב אלפרון, נפתח לאחר שבספטמבר 2008 הגיע השוטר ניסן בן ארויה לביתו על-מנת לעכבו לחקירה בשל חשד למעורבותו באירוע פלילי. אלפרון פתח לניסן את השער, וזה הציג בפניו תעודת מנוי משטרתית. הנאשם דחף את ניסן תוך שהוא צועק לעברו "תעוף מהבית". בהמשך, כשניגש ניסן לנאשם וביקש ממנו להתלוות אליו לתחנה הצמיד הנאשם את פניו לפניו של ניסן ואמר לו "אני לא רואה אותך ממטר, תעשה מה שאתה רוצה". בהמשך שב הנאשם ודחף את ניסן, ואז הגיעו השוטרים חדר חסון ויוסי סניק כדי לסייע בעיכובו של הנאשם. בעת שהנאשם הובל החוצה לניידת המשטרה, אמר הנאשם לניסן "בוא, בוא, צא החוצה מהחצר, יא חתיכת שמוק", נכתב בכתב האישום.

אלפרון טען כי שראה במוניטור מצלמות האבטחה של ביתו את ניסן, ולא זיהה אותו כשוטר, ניגש ביחד עם אחיו אלעד לשער הקבוע בחומה המקיפה את גינת הבית. לטענתו, הניח את ידו על ידית השער ובאותו זמן הדף ניסן את השער מן העבר השני ונכנס לחצר תוך שהשער הודף את הנאשם לאחור. לגרסת אלפרון, ניסן לא הזדהה כשוטר והחל דוחף את אלפרון. ניסן אחז בגרונו של אלפרון והצמיד אותו לקיר תוך שהוא צועק "מי זה דרור". עוד ציין כי רק התגונן מפני התקיפה. אלפרון הודה בכך שאמר לניסן "לא רואה אותך ממטר", אך טען שאמר זאת לאחר שניסן הצמיד את הפנים שלו לפניו ואמר לו שהוא חלק ממשפחת פשע.

"קבעתי כי הוכח לפני, מעבר לספק סביר, כי הנאשם תקף את ניסן פעם אחת בלבד - הוא דחף אותו והחל מתגושש עמו מיד לאחר שהשער נפתח עליו בעוצמה, כאשר הוא אינו יודע כי מדובר בשוטר. בנסיבות אלה עומדת לנאשם הגנה עצמית סעיף 34 י לחוק העונשין בשילוב עם סייג הטעות הקבוע בסעיף 34 יח", כתב השופט מיכאל קרשן בהכרעת הדין. "הנאשם טעה לחשוב כי ניסן אינו שוטר, אלא אדם חמוש שנכנס באופן פסול לביתו. טעותו זו הייתה סבירה, ועל כן יש לבחון את מעשה הדחיפה שביצע כאילו הייתה המציאות כפי שדימה אותה", קבע.

לדבריו, הדיפה של אדם חמוש שפרץ זה עתה באופן לא מורשה לבית מגורים, נחשבת לכל הדעות "מעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו בגופו או ברכושו" של הנאשם או של זולתו. "מכאן מסקנתי כי לנאשם עומד פטור מאחריות פלילית למעשה התקיפה, ואני מזכה אותו מביצועה", ציין.

עוד הוסיף כי גם ההתבטאויות הבוטות של אלפרון לעבר השוטר בן ארויה אינן עולות כדי עבירה פלילית של העלבת עובד ציבור.

מנגד, מתח ביקורת על האופן שבו התנהלו השוטרים כלפי אלפרון: "בין דברי הנאשם כלפי ניסן במהלך האירוע לבין ביקורת לגיטימית כלפי תפקודו של השוטר לא היה ולא כלום. אולם, מצופה מנציגי מערכת אכיפת החוק הממלאים את תפקידם להיות בעלי סיבולת משמעותית להתבטאויות מעליבות שהם עלולים לספוג מהציבור. הדברים נכונים לפי השקפתי במיוחד ביחס לשוטרים, הבאים תדיר במגע גם עם חלקים בציבור שאין לצפות מהם שיגלו סובלנות רבה להפעלת סמכותם הכופה. הפיכת כל התבטאות מעליבה של אזרח כלפי שוטר לעבירה פלילית אינה מתיישבת עם הגיונה של הלכת אונגרפלד. בצד זה, כפי שנקבע בהלכת אונגרפלד, רף הסיבולת של עובד הציבור (והשוטר בכלל זה) אינו צריך להשתרע מעבר למקום בו הדברים שהושמעו באוזניו פוגעים קשות בכבודו ובכבוד המערכת אותה הוא משרת", כתב.

בשולי הכרעת הדין ציין השופט קרשן כי בתיק המדובר נפלו מספר תקלות בהתנהלות ההגנה שבגללן שקל להשית על אלפרון או על בא-כוחו תשלום הוצאות משפט. רק בשל הזיכוי המוחלט של אלפרון הוא נמנע מלעשות זאת.