מצא: ח"כים מכרסמים בסמכויות בג"צ וביוקרתו

בכינוס דיבר גם ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, שמתח ביקורת על בית המשפט באומרו כי "מעולם, מאז קום המדינה ועד היום, לא הייתה פסיקה אחת של בית המשפט העליון לטובת החרדים". לדבריו, הציבור החרדי בישראל מעולם לא קיבל סעד מבית המשפט העליון.

גפני התייחס בדבריו גם לסוגיית התקציב ואמר כי הוא מתנגד לתקציב דו-שנתי, אותו הגדיר לא-דמוקרטי, אך הבטיח כי לא יאפשר חקיקה חפוזה. הוא קבל על מסע ההסתה, כלשונו, המתנהל נגד הציבור החרדי בימים אלה והדגיש כי דווקא הצעת החוק שלו לשחרר מבגרות יועצות-מס בא לסייע להן להיקלט בשוק העבודה.

השופט בדימוס שלח חיצי ביקורת גם נגד הכנסת, ואמר כי ישנם שני סוגי חקיקה שצריכים להטריד את כולנו: חקיקה המפלה את המיעוטים וחקיקה המכרסמת בסמכויותיו של בית המשפט העליון וביוקרתו. מצא: "אנו חיים בעידן שהכנסת היא בלתי ניתנת לצפייה. ההחלטות בכנסת מתקבלות ממוטיבציות בלתי מובנות לחלוטין".

כמו-כן, מתח ביקורת על הצעת חוק הנאמנות הלוקה לדעתו בחוסר תבונה. חוק עקום וחסר שכל - כלשונו - שכן אין לו משמעות אופרטיבית. מצא גם הסתייג מהצעת החוק לביטול אזרחות למורשעים בפעולות טרור. לדבריו, מדינה אינה יכולה לשלול את אזרחות תושביה. ביקורת קשה מתח מצא גם על הצעת החוק לבטל את רשיונם של מדריכי תיירים ממזרח ירושלים. לדבריו, זהו חוק לא שוויוני ובלתי מתקבל על הדעת שמטרתו האחת והיחידה היא לפגוע במיעוט הערבי ובפרנסתם של מדריכי התיירים.

מצא אמר את הדברים במסגרת כינוס במכון ון ליר שהתקיים בסוף השבוע, שכותרתו "השלטון נגד שלטון החוק". מדובר בסדרת מפגשים פתוחים אותם יזם המכון בשיתוף עם הקרן לישראל חדשה (הקרן החדשה לישראל).

ח"כ אחמד טיבי גילה בכינוס כי קיימים כיום 40 חוקים רשומים מפלים נגד הציבור הערבי, חלקם הגדול בנושאי בעלות על קרקע, תכנון ובנייה. "לא קל להיות ערבי במדינת ישראל כיום, וגם לא קל להיות ח"כ ערבי בכנסת", אמר.

פרופ' סוזי נבות מביה"ס למשפטים, המכללה למנהל אמרה כי חברי הכנסת פועלים אומנם נגד שלטון החוק אך הם פועלים גם נגד עצמם, והם שמחלישים את מעמד הכנסת כמוסד שלטוני נבחר. לדבריה, המצב בו בית המשפט העליון הפך לזירה, שאליה מובאות כל המחלוקות, אינו תקין.

חברת הכנסת לשעבר, זהבה גלאון, אמרה כי עם פתיחת מושב החורף של הכנסת, יש הכרח לדון ולחשוף את הסכנות של הפגיעה בדמוקרטיה ובשלטון החוק שנעשות באמצעות קידום יוזמות חקיקה אנטי-דמוקרטיות, כלשונה, על-ידי חברי הכנסת.