בסיכום דיון מהיר שהתקיים (יום ג', 2.11.10) בוועדת הכספים בעניין מדיניות רכישת המט"ח ע"י בנק ישראל, הוחלט פה אחד להביע תמיכה במדיניות זו של הבנק המרכזי ושל הנגיד
סטנלי פישר.
את ההצעה לקיום הדיון המהיר הגיש ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) שביקש סקירה מנציגי הבנק על מדיניות רכישת המט"ח בשנים האחרונות, על יעילותה ועל השלכותיה. עוד ביקש לברר מה הסיכונים שטמונים בכך ומה הושג עד כה.
את הסקירה מטעם הבנק ביצע מנהל חטיבת השווקים בבנק, בארי טאף. טאף פתח בהצגת הנתונים העיקריים מהם עולה שיתרות המט"ח של ישראל כיום הן בסך 70 מיליארד דולר. טאף התייחס לחובת הבנק עפ"י חוק להחזיק ביתרות מט"ח בכל עת. לדבריו, עד שנת 2008 רמת המט"ח שהחזיק הבנק היתה מתחת למקובל ברוב מדינות העולם (בייחוד במדינות ה-
OECD).
בהתייחסו לזינוק ברכישת המט"ח אמר טאף כי "ביולי 2008 היינו בשפל, כשהדולר ירד לרמה של 3.2 שקל לדולר חרף העובדה שהיו רכישות החל ממרס 2008". בעקבות השפל אליו הגיע הדולר, הגביר הבנק את הרכישות שהגיעו לשיאן באוגוסט 2009 (כ-4 מיליארד דולר) ובאפריל 2010 (כ-2.6 מיליאד דולר). בסקירה הדגיש טאף, שישראל נמצאת בטווח ההתפלגות של מדינות ה-OECD בכמות יתרות המט"ח שברשותה.
ח"כ
מרינה סולודקין (קדימה) שאלה את טאף האם ידוע לו כמה מיליארדי דולרים יש לסין, בכוונה לברר את הסיכונים המדיניים הכרוכים במדיניות זו, בעיקר מול ארה"ב, בהקשר של מלחמת המטבעות. על-כך השיב טאף כי בידי סין יש כ-2.6 טריליון דולר וכי אנו איננו אפילו מתקרבים לכך. עוד אמר, כי מדיניות הרכישה השיגה את מטרותיה והביאה ליותר צמיחה. גם הירידה בהיקף ההשקעות בישראל היתה פחותה מאשר במדינות אחרות בעקבותיה, אמר.
הח"כים חנא סוייד (חד"ש) ו
אמנון כהן (שס) ביקשו לברר האם המדיניות איננה מגבירה את התיאבון של ספקולנטים לרכוש דולרים ולעשות כסף קל מהשקעות לטווח קצר. על-כך הגיב דווקא נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שאמר שאם רוצים למנוע מספקולנטים לעשות כסף קל יש להטיל מס גבוה יותר על השקעות לטווח קצר. ברוש סינגר על מדיניות הבנק ואמר שהיצואנים, עליהם נשען המשק כולו, לדבריו, מצליחים דווקא בזכות בנק ישראל. עוד שיבח ברוש את הנגיד ואת מנהיגותו, חרף ההספדים הרבים להם זכתה מדיניותו ואמר שהבנק ידע היטב לנווט את המשק בזמן המשבר העולמי ושהכלכלה הישראלית צמחה בשנים 2010-2009. "ראוי לשמור על פרופיל נמוך באשר למדיניות רכישת המט"ח", סיכם ברוש.
בהמשך לדברים אמר טאף, שיש תופעות לוואי למדיניות הרכישה אך לא היתה אלטרנטיבה טובה יותר מאז 2008 וכי הבנק בוחן כל העת את מהלכיו בעניין. הוא סיכם ואמר שאין להכריז על המשך המדיניות בפומבי דווקא על-מנת שלא לעודד ספקולנטים.
בסיכום הישיבה ולבקשת ח"כ שאמה-הכהן, הודיע כאמור יו"ר הוועדה
משה גפני (יהדות התורה), כי בכוונתו להניח על שולחן הכנסת הודעת תמיכה במדיניות בנק ישראל.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
