בעשור האחרון חלה עלייה של 4% בשכר הריאלי בסקטור הציבורי לעומת 3% בלבד בסקטור העסקי. כך עולה (יום ב', 8.11.10) מהדוח השנתי לשנת 2009 של הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, שהוצג בוועדת הכספים בדיון בנושא הפערים בשכר במגזר הציבורי.
מהדוח עולה עוד כי עובדי המועצות הדתית והרשויות המקומיות, הם ממקבלי השכר הנמוך בסקטור הציבורי. בניגוד אליהם, מקבלי השכר הגבוה ביותר הינם בכירים בתאגידי הבריאות ובבתי החולים וכן בחברות ממשלתיות שונות. בנוגע למשכורות המורים שהינם עובדי מדינה, עולה כי אלו המשתייכים לתוכנית 'אופק חדש' משתכרים בממוצע בין 1,500 שקלים ל-2,000 שקלים יותר, מאלו שאינם נכללים בה.
הדיון התקיים במסגרת הצעה לסדר שהגישו הח"כים שלמה מולה (קדימה), מסעוד גנאים (רע"מ-תע"ל), פניה קירשנבאום (ישראל ביתנו) ומירי רגב (ליכוד), בעקבות פרסום הדוח ופרסום הפערים הגדולים בין עובדי הסקטור הציבורי. בעקבות טענות הח"כים על הפערים הגדולים בין העובדים ועל השתכרותם של רבים בפחות מ-5,000 שקלים, אמר הממונה על השכר באוצר כי על-פי-רוב, הדבר נובע מעבודה בחלקיות משרה.
בתשובה לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ
משה גפני (יהדות התורה), מי הם מקבלי השכר הנמוך ביותר, השיב לוין כי מדובר בעובדי המועצות הדתיות והרשויות המקומיות. בתגובה לתשובתו, אמרה יו"ר שדולת הנשים בישראל, נורית צור, שהנשים הן המקופחות ביותר בשכר. לדבריה, יש אפליה קשה בין שכרם של גברים לשכרן של נשים. גפני חיזק את דבריה ואמר שנשים אכן מופלות לרעה.
היועץ המשפטי לממונה על השכר, עו"ד קובי אמסלם, אמר כי "אין אפליית נשים בשכר, בוודאי לא אפלייה מכוונת, אלא שהשכר נקבע בהסכמים ויש העדפה ליותר שעות עבודה, מה שגורם באופן טבעי, לפערי שכר בין נשים לגברים".
צור ונציגות נוספות של ארגוני נשים, אמרו שדוחות השכר בגופים רבים עדיין אינם שקופים די הצורך וכי מקומות עבודה רבים, אינם מדווחים כלל על פערי השכר לרעת הנשים.
בסיכום קרא גפני לממונה על השכר ולאנשי האוצר לבצע צעדים משמעותיים לתיקון העוולות בכלל ובפרט ביחס לנשים. עוד קרא לפרסום הדוחות שטרם התקבלו וכן ליתר שקיפות בנושא.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
