בדיון על תקציב ההשכלה הגבוהה, קרא (יום ג', 9.11.10) יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני (יהדות התורה), לנציגי האוצר וראשי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), להקצות 300 מיליון שקלים מתקציב ההשכלה הגבוהה ולהעבירם לטובת סיוע לסטודנטים.
נציג אגף התקציבים באוצר, יונתן רגב, הציג את התקציב לשנים 2011 - 2012 במסגרת הרפורמה בהשכלה הגבוהה: 7.36 מיליארד שקלים ב-2011 ו-7.64 מיליארד שקלים ב-2012. מדובר בגידול משמעותי בתקציב ולדברי רגב הסיבה לכך היא תיקון רטרואקטיבי שנעשה עקב שחיקת תקציב ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות.
רגב אמר כי בתכנית
הרב-שנתית אין העלאה בתקציב המיועד לסיוע לסטודנטים. לדבריו, המו"מ בין האוצר, המל"ג והתאחדות הסטודנטים לא צלח, וההטבות לסטודנטים בשנים הקרובות יתבססו על החקיקה בעניין בלבד. זו אושרה לפני פחות משנה ואינה קשורה לתכנית הרב-שנתית. בתשובה לח"כים על-כך שהתקציב אינו מבשר על הגברת הנגישות להשכלה הגבוהה, אמר רגב כי ועדת שוחט, שבחנה את גובה שכר הלימוד, קבעה כי זה אינו מהווה מכשול בדרך לרכישת השכלה גבוהה.
ח"כ
רונית תירוש (קדימה) קבלה על דברי רגב ואמרה שהמדינה בונה על התלות של צעירים אחרי צבא בהורים. לדבריה, התרבות שמפתחים בישראל היא לומר לצעירים, שכבר בראשית דרכם יהיו נזקקים. ח"כ
יואל חסון (קדימה), אמר כי "יש לנו מזל שבחברה הישראלית האקדמיה היא דבר חשוב וכולם רוצים ללמוד, כי אחרת הצעירים לא היו פונים לרכישת השכלה".
מנכ"ל המל"ג, משה ויגדור, שיבח את הרפורמה בהשכלה הגבוהה ואמר שנועדה להתמודד עם ההכפלה במספר הסטודנטים בעשור האחרון שעומד כיום על כ-250 אלף. לדבריו, המל"ג שואפת לבצע שינויים שייטיבו עם המערכת, כגון החזרת מדענים וחוקרים לארץ, שיפור היחס בין כמות אנשי הסגל לסטודנטים, כך שיפחת מ-1 ל-24 כיום ל-1 ל-20, ובעתיד יחזור למצב ששרר לפני עשור - איש סגל אחד לכל 17 סטודנטים. בנוסף, המל"ג שופאת להצערת הסגל האקדמי (בעיקר באוניברסיטאות), שעומד כיום על ממוצע גיל 56, בניגוד לסטטיסטיקות שמעידות שרוב זוכי פרס נובל ופורצי הדרך במחקר הם בסביבות גיל 40. בנוגע לסיוע לסטודנטים, אמר ויגדור שיש מערך מלגות עבור מעורבות חברתית של סטודנטים וכן מערך מלגות של תורמים מחו"ל.
ד"ר יעקב ברגמן מהאוניברסיטה העברית קבל על שיטת התגמול של מוסדות אקדמיים, בעיקר אוניברסיטאות, שמגדילות את מספרי הסטודנטים בצורה אינטנסיבית. "בכך זוכות האוניברסיטאות לתוספת תקציב על חשבון איכות ההוראה והמחקר", אמר ברגמן. לדבריו, הוא בעד השכלה גבוהה לכמה שיותר אנשים אך יש להגביל את מספרי הסטודנטים במוסדות המחקר ובכך להפנות יותר משאבים לסיוע לסטודנטים ולקידום המחקר.
סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים, שחר בוצר, אמר שבמו"מ עם האוצר והמל"ג העלו הסטודנטים דרישות לכלול ברפורמה הקלות בדיור ובתחבורה הציבורית וכי עד לרגע זה, דרישותיהם לא התקבלו. בעניין המלגות עבור מעורבות חברתית אמר בוצר, שהן אינן עונות על מלוא הצרכים, שכן במערובות חברתית, לסטודנט יש גם הוצאות כגון נסיעות וכי לעיתים הדבר נעשה על חשבון שעות עבודה.
ד"ר אסתר סרוק, יו"ר ארגון מורים וחוקרים באוניברסיטה העברית, העלתה את בעיית הסגל הזוטר, שמספרם כפול ממספר הסגל הבכיר ותנאיהם פחותים בהרבה משל הבכירים. "העסקתם של אנשי הסגל הזוטר היא במסלול העסקה זול ופוגעני", אמרה סרוק, שביקשה מהוועדה לפעול לשינוי הלקונה ברפורמה המוצעת.
ח"כ
אמנון כהן (שס) ברך על הרפורמה אך קרא להכליל בה סיוע אמיתי לסטודנטים ובייחוד לאלו מהפריפריה. יו"ר הוועדה גפני, הפסיק את הדיון והודיע כי יחדש אותו בהשתתפות שר החינוך,
גדעון סער, ויו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במל"ג, פרופ' מנואל טרכטנברג.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
