משרד הבריאות לא מצא קשר בין רמדיה לבעיות קוגנטיביות

מחקר חדש שביצע משרד הבריאות מגלה כי אין הבדל ניכר בין ילדים בני 5 שצרכו את הפורמולה הצמחית של "רמדיה" לבין ילדים אחרים מבחינת יכולותיהם הקוגניטיביות. זאת למרות שאמש [ראו ידיעה משמאל] פורסם מחקר רפואי שהראה כי תינוקות שניזונו מתחליף החלב הפכו לילדים עם פיגור שכלי, התקפי אפילפסיה ובעיות קשות נוספות.

חברת "רמדיה" שיווקה בישראל תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) על בסיס צמחי, שהייתה נטולת ויטמין B1 בין ה-1 למאי 2003 ועד ה-7 בנובמבר 2003, המועד בו התבררה סיבת התחלואה הקשה של למעלה מ-20 ילדים והמוצר הורד מהמדפים.

בעקבות הפרשה עלתה השאלה אם ילדים שצרכו את התמ"ל הפגומה אך לא הפגינו תסמינים קליניים חדים באותה עת, יסבלו מהשלכות שיתבטאו מאוחר יותר.

על-מנת לענות על שאלה זו ביצעו פרופ' אשר אור-נוי, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומנהל המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו במשרד הבריאות, וד"ר ליטל קינן-בוקר מאוניברסיטת חיפה וסגנית מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות מחקר עוקב רטרוספקטיבי. משתתפי המחקר היו ילדים שנולדו בין 1.10.2002 ל-7.10.2003 (על-מנת לתחום את תחילת החשיפה עד לגיל שנה).

במהלך שנת 2006 אותר מדגם של ילדים מתאימים למחקר באמצעות סריקת "טיפות החלב" הממשלתיות ברחבי הארץ. הילדים סווגו לקבוצת "חשופים" - מי שצרכו "רמדיה" צמחית פגומה למשך 4 שבועות רצופים לפחות באופן בלעדי בין ה-1.5.2003 ועד ה-7.10.2003 (סה"כ 216 ילדים) - ול-3 קבוצות ביקורת: מי שבאותה עת ינקו או צרכו תמ"ל על בסיס חלב פרה (סה"כ 100 ילדים); מי שבאותה עת צרכו תמ"ל צמחי אחר (סה"כ 42 ילדים); ומי שבאותה עת צרכו "רמדיה" פגומה פחות מ-4 שבועות רצופים או 4 שבועות ויותר אך בתוספת לתמ"ל או למזונות אחרים (סה"כ 72 ילדים).

הילדים עברו בדיקות מקיפות שכללו בדיקת רופא ובדיקות שבחנו התפתחות מוטורית, התפתחות קוגניטיבית; תפישה ועיבוד של מידע תחושתי, והפרעות קשב וריכוז. כן נאספו מההורים פרטים דמוגרפיים ומידע לגבי מהלך ההריון והלידה, התזונה, מחלות רקע ועוד.

ממצאי המחקר הראו כי מספר הילדים עם הפרעה מוטורית במדגם היה קטן מאוד, ולא נצפה הבדל מובהק מבחינת שיעור הילדים הפגועים בין קבוצת ה"רמדיה" לקבוצות הביקורת האחרות.

הערכות שוות

התפתחות קוגניטיבית לא הייתה שונה במובהק בין קבוצת "רמדיה" לקבוצות הביקורת השונות גם כשנלקחו בחשבון גורמים כמו מין, השכלת האם וגיל בעת המבחן. מבחינת ממוצע הציונים, לא ניכר הבדל בין ילדי "רמדיה" לקבוצות הביקורת בציון ה-IQ הכללי, הוורבלי והלא-וורבלי, למעט ציון נמוך יותר (אך בטווח הנורמה) בתת המבחן המתייחס ל"חשיבה כמותית".

שיעור הילדים עם בעיה בפרופיל הסנסורי היה גבוה במובהק בקבוצת "רמדיה" ובכל קבוצות הביקורת האחרות שהתבססו על תמ"ל צמחי (תמ"ל צמחי אחר ו"רמדיה" + תזונה נוספת) בהשוואה לקבוצת הביקורת של מי שינקו או צרכו תמ"ל על בסיס חלב פרה. לא ניכר הבדל בין קבוצת הרמדיה הצמחית לקבוצת הילדים שצרכו תמ"ל צמחי אחר ו"רמדיה" + תזונה נוספת.

שיעור הילדים עם ציון מבחן לא תקין של הפרעות קשב וריכוז היה גבוה במובהק בקבוצת "רמדיה" ובאופן דומה גם בקבוצות הביקורת האחרות שהתבססו על תמ"ל צמחי (תמ"ל צמחי אחר ו"רמדיה" + תזונה נוספת) בהשוואה לקבוצת הביקורת של מי שינקו או צרכו תמ"ל על בסיס חלב פרה.

הערכת הילדים הפגועים ביותר הייתה שווה בין קבוצת "הרמדיה" לבין קבוצות הביקורת על בסיס תמ"ל צמחי.

לדברי החוקרים, תוצאות המחקר אינן תומכות בקשר בין חשיפה לחסר תת קליני של ויטמין B1 בינקות לבין השפעות ארוכות טווח מבחינת התפתחות מוטורית או קוגניטיבית בלתי תקינה.

שיעור גבוה במובהק של הפרעה בפרופיל סנסורי ושל הפרעות קשר וריכוז נצפה בקרב כל מי שצרכו תמ"ל על בסיס צמחי בינקות בהשוואה למי שינקו או צרכו תמ"ל על בסיס חלב פרה, ועל כן אין לחסר ויטמין B1 כל קשר לכך. ההנחה היא כי קיומם של אי שקט או תופעות אחרות בגיל הינקות המאפיינים ככל הנראה הפרעות אלו הוא שהוביל לשינוי התזונה, ולא להפך.