הורים גרושים דואגים בדרך-כלל להשפעה הרגשית שיש לפרידה על הילדים בטווח הארוך, אך מחקר חדש מראה כי לגירושים עלולה להיות גם השפעה פיסית. מחקר קנדי גילה כי ילדים להורים גרושים נמצאים בסיכון גבוה יותר לשבץ בחייהם הבוגרים.
המחקר, שהתבסס על נתונים של למעלה מ-13,000 תושבים בוגרים ממניטובה ומססקצ'ואן, הראה כי לאלו שהוריהם התגרשו כשהיו ילדים היו סיכויים גבוהים פי שניים לסבול משבץ בשלב מסוים בחייהם, ממצא שנשאר נכון גם לאחר שהחוקרים שללו מספר גורמי סיכון ידועים לשבץ.
לדברי החוקרים, למרות שזהו המחקר הראשון שהראה קשר בין גירושי ההורים לסיכון פיסי אצל הילדים, הוא אינו מוכיח קשר של סיבה ותוצאה, ויש לאשר את הממצאים במחקרים נוספים. יחד עם זאת, הוא תומך במחקרים שנעשו לאחרונה, שהראו כי גורמי לחץ בשלבים מוקדמים בחיים, כמו גירושים, עשויים להיות בעלי השפעה ביולוגית אצל ילדים ולשנות את הדרך בה הם מגיבים ברמה הפיסית לגורמי לחץ איתם הם מתמודדים בהמשך חייהם.
ממצאים ממחקרים אחרים הראו כבר כי אנשים המגיבים בצורה קשה לגורמי לחץ פסיכולוגים נמצאים בסיכון לשבץ.
המחקר הנוכחי התבסס על נתונים מסקר בריאות קהילתי קנדי משנת 2005. מבין 13,134 משתתפים, 10.4% דיווחו על כך שהוריהם התגרשו כשהיו ילדים; 1.9% דיווחו כי סבלו משבץ בשלב מסוים בחייהם.
הסיכויים לשבץ היו גבוהים פי 2.2 אצל משתתפים שהוריהם התגרשו כשהיו ילדים.
לא להיכנס לפאניקה
אחד ההסברים לקשר הוא התנהגויות בריאותיות, משום שילדים שחווים גירושים של ההורים נוטים יותר מאחרים להתחיל לעשן ולשתות. אך גם לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון עישון, שתייה, השמנה, פעילות פיסית, סוכרת, הפרעות מצב רוח וחרדה, מצב סוציואקונומי, גיל, מוצא ומין - כמו גם גורמי לחץ אחרים בילדות כמו בעיית התמכרות של ההורים, אבטלה של ההורים והתעללות פיסית, הסיכון הגבוה לשבץ לא ירד.
לא ברור מה עומד מאחורי הקשר אך אחת התיאוריות היא שחשיפה ללחץ בגיל מוקדם משפיעה על התפתחות ציר הhypothalamic-pituitary-adrenal, השולט בדרך בה הגוף מגיב ללחץ. מצב זה יכול לשנות את ויסות הקורטיזול - הורמון הלחץ האחראי על תגובת "הילחם או ברח", ולהפוך אנשים רגישים יותר למחלות הקשורות ללחץ בשלב מאוחר יותר בחייהם.
במחקר קודם שנעשה בתחום, צוות חוקרים מטורונטו דיווח כי ילדים שסבלו מהתעללות פיסית נמצאו בסבירות גבוהה יותר לפתח מחלות לב וסרטן.
החוקרים הדגישו כי אינם רוצים לעורר בהלה בקרב הורים גרושים, אלא רק להצביע על קשר מעניין שיש צורך לבחון אותו לפני שניתן להגיע למסקנות מוחלטות.
נקודה נוספת שחשוב לציין היא ששבץ בדרך-כלל מתרחש בגיל מבוגר. הילדים להורים הגרושים שהשתתפו במחקר כבוגרים חוו את הגירושים ללא ספק בצורה שונה מהילדים של היום. גירושים היו נדירים יותר לפני 50 או 60 שנה, הסטיגמה על הצעד הייתה משמעותית וילדים להורים גרושים זכו ליחס של "ילדים מבתים הרוסים".