שבוע לאחר ניסיון ההתנקשות הכושל של ישראל בדובר החמאס, עבד אל-עזיז רנטיסי, חוזר רנטיסי לביתו ונושא דברים קשים כקודם. "אני עדיין נושא על גופי סימנים של רסיסי הטיל, אך אני לא מפחד".
רנטיסי (55), ממשיך להתגורר באופן גלוי בבניין בן שלוש הקומות בעזה, בו העניק (יום ג', 17.6.03) ראיון, תוך שהוא דוחה לחלוטין את הרעיון הפסקת האש עם ישראל.
"קריאה לחמאס וארגונים פלשתינים נוספים להפסקת האש ולסיים את ההתנגדות, היא קריאה בכיוון שגוי ולא נכון. הם חייבים לקרוא לצבא הציוני להפסיק את המתקפות נגד אזרחים פלשתינים". אמר רנטיסי.
בתשובה לשאלה, האם החמאס יסכים להפסקת אש - אם ישראל תציע להפסקת פעולות הסיכול הממוקד נגד מנהיגי הארגון, השיב רנטיסי: "הפסקת הרציחות לא היתה מעולם תנאי להסכם כלשהוא. מנהיגי החמאס, שהקדישו את חייהם להגנה על זכויות עמם, לא ימכרו לעולם את בני עמם כדי להגן על חייהם שלהם".
"על לוחמי החמאס להפעיל את מלוא המאמץ להימנע מלפגוע באזרחים. החמאס מוכן להפסיק את הפיגועים בתוך ישראל... אם הם (ישראל) תשחרר את כל האסירים, תסיים את המתקפות, תסיר את המצור, הריסת הבתים והטבח בילדים ונשים".
דברים אלו אומר רנטיסי כשבוע לאחר הפיגוע הקשה באוטובוס קו 14 בירושלים, בו נהרגו 17 אזרחים ונפצעו עשרות. באומרו "אזרחים", מוציא רנטיסי מהכלל את 200,000 המתנחלים.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
