אמסלם: מציע אלטרנטיבה של שפיות לדרך שס

"מפלגת שס הייתה מפלגתי עד לפני חודש וחצי. היא תמשיך לה בדרכה ואני אמשיך בדרכי. אומר את המשנה הסדורה שלי שאני מאמין בה. והציבור ישפוט ויחליט. אני מציע אלטרנטיבה, של שפיות, של פרנסה בכבוד, של קיום מצוות ושל לימוד תורה, ואני חושב שהציבור הרחב לא טיפש", כך אמר הערב (יום ד', 15.12.10) חבר-הכנסת חיים אמסלם.

הוא היה אורח פורום דיקן ממשל לאקטואליה בבית ספר לאודר לממשל, לדיפלומטיה ולאסטרטגיה בשיתוף אגודת הסטודנטים במרכז הבינתחומי הרצליה.

בנושא הצעת החוק להכרה בגיור הצבאי אמר: "כשאתה מנהיג, רב, ונדרש לתת מענה - נקודת המפתח היא שאין לגזור גזירה על הציבור שלא יוכל לעמוד בה". בהקשר זה, הודיע אמסלם כי הוא תומך בהצעה, על פיה יוכר הגיור הצבאי. "זוהי עמדתי מזה שנים. מבחינתי, הליך גיור שהסתיים (וכלל מילה, טבילה וקבלת עול המצוות), ונעשה בידי בית דין מוסמך הינו תקף. החתימה והתעודה הם רק הליך פורמלי שאין לו משמעות".

לדבריו, גדולי הרבנים הכירו במשך שנים בהליך גיור זה, ונוצרה כך מסורת של פסיקה. "אפילו הרב עובדיה אמר בכנסת בשנת 76' כי הוא בעד גיור זה. יש משקל רב גם למסורת הפסיקתית ואין לצאת נגדה".

ממי הם פוחדים?

"ממי הם כל כך פוחדים?", הקשה אמסלם על שס. "מדובר בחיילים, בעלי דם יהודי השייכים לזרע ישראל ומעוניינים להסדיר את מעמדם. מדובר בהליך קשה ומורכב, ובמיוחד ברית המילה בגיל מאוחר כל כך. לבוא כעת ולזלזל בהליך זה וביהדותם של העוברים אותו - זה עוול עצום ואף בלתי אנושי".

"מה שעברו היהודים והצאצאים בברית-המועצות זה מסע שנועד להרחיק אותם. כעת הם חוזרים לארץ ורוצים לחזור לחיק היהדות. מי שלא מכיר ביהדותם לאור תהליך הגיור שעברו - נוגד את ההלכה", אמר.

עם זאת, הביע הערכתו שבין קריאה שנייה לשלישית של הצעת החוק, תתעשת הרבנות הראשית "ותבין את הטעות שלה, ותכיר בגיורים אלה. לא צריך חקיקה בנושא זה מיותר וזה אבסורדי", הדגיש.

כן לליבה

ח"כ אמסלם שב והביע תמיכה בהכנסת לימודי הליבה בחינוך החרדי. לדבריו, לימודי הליבה הם חלק בלתי נפרד מלימודי התורה ומאפשרים לאדם להבין את דבר תורה טוב יותר, לצד היכולת להשתלב בקהילה. גדולי עולם ורבנים היו בעלי ידיעות גדולות וידע כללי ובעלי מקצועות כגון רופאים וסופרים, והדבר לא סתר את מעמדם כרבנים.

לגבי העבודה במגזר החרדי אמר הרב אמסלם כי: "רק תלמידי חכמים, בעלי פוטנציאל להיות רבנים גדולים, צריכים להקדיש את חייהם ללימודים. כל השאר, צריכים לשלב בין עבודה ללימודים, ולא להיות נסמכים על אחרים, כפי שנעשה במשך שנים ארוכות, ובמיוחד בקרב יהדות המזרח".