נדחו טענות ג'יימס ריצ'רדסון נגד מכרז הדיוטי פרי

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את טענותיה של חברת ג'יימס ריצ'רדסון נגד התנאים שבמכרז רשות שדות התעופה, לניהול חנויות דיוטי פרי במעברי הגבול עם מצרים (טאבה) וירדן (נהר הירדן ומסוף רבין שמצפון לאילת). השופט ד"ר עודד מודריק אף הציע לצדדים כיצד להסדיר את המחלוקות שנותרו.

המכרז פורסם באוקטובר השנה והוא מיועד לשבע שנים עם אפשרות של הארכה בשלוש שנים. המכרז מבוסס על תחרות בין המציעים על דמי ההרשאה, במינימום של 12 מיליון שקל לשנה. המועד האחרון להגשת ההצעות היה 6 בדצמבר, אך הוא נדחה בשל ההליכים.

ג'יימס ריצ'רדסון טענה, כי במכרז כלולים "תנאים בלתי הגיוניים, בלתי סבירים בעליל ומקפחים באופן קיצוני". היא התמקדה בארבע טענות: א) שלילת זכות לפיצוי בגין שינוי משטר המכס; ב) טבלה עתידית של תנועת הנוסעים והיוצאים כבסיס לקביעת דמי זיכיון; ג) זכות חד-צדדית לרש"ת לביטול ההרשאה; ד) חובת פיקוח למניעת עבירות מכס.

במכרז נקבע, כי הזכיין לא יקבל פיצוי במקרה שיחול שינוי בהוראות המכס או במשטר המכס החל על מוצרים שונים שהוא מוכר. לטענת ג'יימס ריצ'רדסון, תנאי זה יחייב אותה להמשיך ולשלם את דמי ההרשאה גם אם תקנות המכס יפחיתו את רווחיה, ואפילו אם המכסים יבוטלו לחלוטין.

רש"ת הגיבה באומרה, כי תנאי זה כבר נכלל בכמה חוזים שג'יימס ריצ'רדסון חתמה עליהם, ובכללם לגבי נתב"ג 2000. לדבריה, ניתן לחזות מראש את השינויים הצפויים במדיניות המכס, וכי אפילו אם יבוטל המכס כליל - תוכל ג'יימס ריצ'רדסון להרוויח מהחנויות.

טענה שנייה נוגעת למנגנון של קביעת דמי הרשאה על-פי "הצמדה" להיקף תנועת נוסעים בשנה מסוימת כמדד בסיס. אם תנועת הנוסעים גדולה יותר ממדד הבסיס, יגדל שיעור דמי ההרשאה בהתאם, ולהיפך. במכרז הנוכחי נקבע ששנת הבסיס תהיה 2011, ולטענת ג'יימס ריצ'רדסון הדבר יוצר עירפול המקשה על תימחור הצעתה.

תגובת רש"ת היא, שתנאי ההצמדה אומנם משקף סיכון מסחרי שעל המתמודדים לשקלל, אולם אין מדובר בסיכון בלתי סביר. ג'יימס ריצ'רדסון מכירה היטב את נתוני תנועת הנוסעים ב-2010, ורוב הסיכויים שב-2011 התנועה תגדל או תשווה לשנה הנוכחית. מצב כזה ייטיב עימה, או לכל הפחות לא יפגע בה.

המכרז גם מאפשר לרש"ת לבטל באורח חד-צדדי את חוזה ההרשאה, בעוד לזכיין אין כלל זכות יציאה ממנו. לטענת ג'יימס ריצ'רדסון, זהו תנאי דרקוני. רש"ת הגיבה באומרה, שזהו תנאי מקובל ושג'יימס ריצ'רדסון חתמה עליו בחוזים קודמים. הרשות גם התחייבה, שאופציה זו תופעל רק בנסיבות חריגות מאוד.

תנאי נוסף מטיל על הזכיינית לוודא שהנוסעים במסוף הירדן עוברים מן החנות הישר אל כלי רכבם או אל תחנת ההמתנה לאוטובוסים. כמו-כן, עליה לוודא שהמוצרים שנרכשו בחנות יימסרו לנוסעים רק באזור תחנת ההסעה ולא בתוך החנות. לטענת ג'יימס ריצ'רדסון, בכך מוטלת עליה החובה למנוע עבירות - חובה שהיא עניין לשלטונות ולא לעסק פרטי. בתגובה הבהירה רש"ת, כי מדובר רק בחובת הזכיין לבצע את הנחיות המכס, ולא תהיה לו אחריות כלשהי אם הנוסעים יעברו על הנחיות אלו.

מודריק דחה את טענותיה של ג'יימס ריצ'רדסון. לדבריו, תנאי שנת המדד הבסיסי איננו בלתי סביר או בלתי מידתי, ואף חוסר הגינות אין בו. התנאי מציב את המציעה לפני חוסר ודאות מסוים, אלא שמצבי חוסר ודאות אופייניים לתחרות המכרזית ולפיכך אין בהם כדי לתייג את המכרז כחסר הגינות ובלתי סבירות. לדבריו, נסיונה של ג'יימס ריצ'רדסון דווקא מעניק לה בנקודה זו יתרון על פני מתמודדים אחרים.

לגבי העדר זכות פיצוי והעדר זכות יציאה מן החוזה, אומר מודריק, כי ג'יימס ריצ'רדסון כבר הסכימה להם בעבר ללא הסתייגות. לנוכח התחייבות רש"ת להפעיל אותם בסבירות ובהגינות, הוא מוסיף, אין מקום לשנותם. לגבי הפיקוח למניעת עבירות מכס, אומר מודריק, כי הבהרתה של רש"ת מספקת אותו.

לסיכום קובע מודריק, כי בחינת התנאים שבמחלוקת באספקלריה של הגינות, סבירות וקיפוח הניבה מסקנה שלילית. חלק מן התנאים שבמחלוקת סבירים לחלוטין. בחלק אחר נכרכת נוקשות מסוימת, שניתן לרכך אותה על-ידי הוספת מסמך הבהרה שאת נוסחו הציע לצדדים. הוא הציע לרש"ת להעביר מכתב זה לבית המשפט עד 21 בחודש, ולג'יימס ריצ'רדסון - למשוך את עתירתה.