בית המשפט העליון קובע, כי ניתן לחייב מועצה מקומית לשלם לספק שלה, גם אם לא נחתם עימו חוזה כחוק. עם זאת, התשלום לא בהכרח יהיה מלא, ויש להביא בחשבון גם את חלקו של הספק במחדל.
הדברים כלולים בפסק דין של השופט
יורם דנציגר, אשר קיבל חלקית את תביעתו של עו"ד זורח רוזנבלום נגד המועצה המקומית חבל מודיעין. רוזנבלום העניק למועצה שירותים משפטיים בשנים 1986-1970 ו-2000-1995, כאשר עד שנת 1999 לא נחתם בין הצדדים הסכם כמתחייב מסעיף 232 לצו המועצות המקומיות - הסכם בכתב, חתום על-ידי ראש המועצה והגזבר ונושא את חותמת המועצה.
רוזנבלום הגיש תביעה לבית המשפט השלום בראשון לציון כנגד המועצה, בה טען כי זו חבה לו כספים בגין השירותים שנתן לה בשנים 1999 ו-2000. כן נתבעו פיצויי הסתמכות בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מהפסקת ההתקשרות עימו בסוף שנת 2000. בית המשפט קיבל את התביעה בעיקרה והורה למועצה לשלם לרוזנבלום שכר טירחה ופיצויי הסתמכות. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המועצה, ואילו ביהמ"ש העליון קיבל חלקית את ערעורו של רוזנבלום.
צו מלא במקרים נדירים
השאלה העקרונית בערעור זה, ציין דנציגר, היא האם תוכר תביעה לשכר ראוי של מי שהתקשר עם רשות מקומית וסיפק את שהתחייב לו על-פי אותה התקשרות, על-אף כי ההתקשרות אינה עומדת בדרישות סעיף 232 לצו הרשויות המקומיות ובדרישת סעיף 203 לפקודת העיריות; והאם תוכר תביעה בה מתבקש בית המשפט להורות לרשות מקומית לקיים את התחייבותה הכספית על-פי התקשרות כזו.
דנציגר קובע: "אין לקבוע באופן קטגורי, כי אין לחייב רשות בתשלום בגין שירות או עבודה שהיא נהנתה מהם ושבוצעו על-פי הסכם שאינו עומד בדרישות הצורה הקבועות בסעיף 232 לצו. הכלל הוא, כי לא יינתן צו קיום מלא המחייב את הרשות בתשלום מלוא התמורה החוזית אלא במקרים נדירים. הכרעה בשאלה האם יש מקום ליתן צו קיום חלקי או האם יש לחייב את הרשות בתשלום השכר הראוי, תיעשה תוך איזון בין שיקולי הצדק היחסי בין הצדדים לבין התכליות הכלליות שבבסיס הוראת סעיף 31 לחוק החוזים וסעיף 232 לצו, ובשים לב לנסיבות המקרה".
דנציגר דוחה את טענת המועצה, לפיה רוזנבלום יכול לבוא בטענות רק אל עצמו. לדבריו, זוהי היתממות שאינה במקומה. "האם אין גזבר המועצה וראש המועצה נאמני הציבור הצריכים להקפיד קלה כחמורה באשר להתחייבויותיה הכספיות של המועצה ביחס לכספי ציבור? האם גזבר המועצה, אשר כיהן בתפקידו שנים ארוכות קודם לשנת 2000, לא ידע כי עליו לערוך הסכם העונה על דרישות סעיף 232 לצו?".
עוד מעיר דנציגר, כי ברור שהכרה בתביעה לשכר ראוי או לקיום חיוב חלקי בלא חוזה כחוק, יוצרת תמריץ מסוים למתקשרים עם הרשות שלא להעלות את ההסכמות שבין הצדדים על הכתב ושלא לכרות את ההסכם בהתאם לדרישות החוק. כך יוכלו להעלות טענות לאחר מכן, מן הגורן ומן היקב, באשר להסכמות שנעשו עימם מתוך הנחה, כי סך כלשהו ייפסק בסופו של יום לטובתם. מנגד, אי הכרה בתביעה לשכר ראוי, מתמרצת רשויות להתחמק מלהתקשר עם נותני שירותים או מבצעי עבודות בהסכמים כחוק, וכך יוכלו הללו לטעון, כי התמורה עליה הוסכם נמוכה מן התמורה עליה הוסכם בפועל.
יש מקום לחייב
במקרה הספציפי קבע דנציגר, כי יש מקום לחייב את הרשות בתשלום, אם כי בסכומים נמוכים מאלו שקבע בית משפט השלום, אשר לא נתן משקל להיות החוזה בין הצדדים חוזה בלתי חוקי. כן יש לתת ביטוי לחלקו של רוזנבלום, המכיר את החוק, באי כריתת הסכם העונה על דרישות הצו.
דנציגר הורה למועצת חבל מודיעין לשלם לרוזנבלום 165 אלף שקל, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מתאריכים שונים, בצירוף סכום בתיק ספציפי שקבע בית משפטו השלום ובניכוי הסכומים שכבר שולמו לו. כמו-כן תשלם לו המועצה 30 אלף שקל כשכר טירחת עורכי דינו.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
