בית המשפט העליון קובע, כי חברה בבעלותו של אולג רבינוביץ - בנו של איל ההון היהודי-אוקראיני ודים רבינוביץ - הפרה את הסימן המסחרי של חברת מיג פרסום והוצאה לאור. רבינוביץ הקים חברה בשם מיגדור, שעשתה שימוש בלוגו דומה מאוד לזה של מיג, כאשר הוציאה כמותה עיתון ברוסית.
מיג הייתה בבעלות בוריס גייל (כיום מנכ"ל רשת OK
פסיכומטרי) ואולג קלדרובסקי. היא הוקמה בשנת 1996 ועסקה בהוצאה לאור של דברי דפוס, לרבות עיתונים ברוסית המיועדים לדובריה בארץ. בשנת 1996 הוסיפו בעלי מיג לסימן שלהם אלמנט גרפי ייחודי ובולט: שעון עם מחוגים וספרות, המוסתר קלות מאחורי המילה "מיג".
תורם למוסדות דת
ודים רבינוביץ הוא נשיא הקונגרס היהודי-אוקראיני, עסק בעבר בייבוא גז מרוסיה לאוקראינה ובכמה מעסקיו היה שותפו של
ארקדי גאידמק. לפי פרסומים קודמים, השניים גם היו שותפים בבעלות על עיתון ברוסית, וייתכן שמדובר באותו עיתון בו היה מעורב בנו אולג. את אולג רבינוביץ מייצגים בהליך זה עוה"ד
יעקב וינרוט, אבי וינרוט, שגיא שיף ואריאל דינובצקי.
ודים רבינוביץ תורם בשנים האחרונות סכומים ניכרים למוסדות דת בארץ, ובכלל זה מימן את בניית מנורת הזהב של מכון המקדש בירושלים והשתתף במימון שיפוץ בית הכנסת "החורבה" ברובע היהודי.
מיגדור הוקמה בשנת 2000 ורבינוביץ הוא מנהלה ובעל מניות היחיד בה. באותה שנה החלה מיגדור להוציא לאור עיתונים ברוסית, הנושאים גם הם את השם המסחרי "מיג". באותה שנה הגישו גייל וקלדרובסקי בקשה לסימן מסחר רשום, ובקשתם אושרה כעבור שנה.
עיתון מפר זכויות
ביולי פנו גייל וקלדרובסקי לראשונה לרבינוביץ, וביקשו ממנו לחדול מכל שימוש בשם המסחרי "מיג". לטענתם, עיתונו מפר את זכויותיהם, הן על-ידי שימוש בסימן "מיג" בשפה הרוסית בסמליל (לוגו) באותו גודל של אותיות ובאותה הצורה, גוון וגופן, אשר דומים לסימן הרשום שלהם, והן באלמנט הגרפי המקורי, קרי: שעון המעוצב בצורה דומה מאוד לשעון המופיע לצד הסימן הרשום.
בדצמבר 2001 הגיש רבינוביץ בקשה למחיקת הסימן המסחרי של מיג, אך בקשתו נדחתה. ביולי 2007 התקבלה בקשתו בשל העדר שימוש בסימן המסחר של מיג. את תביעתם בטענה להפרת סימן המסחר, הגישו גייל וקלדרובסקי כבר בשנת 2002. כעבור חמש שנים קיבלה השופטת
דרורה פלפל את התביעה ופסקה שעל רבינוביץ לפצותם ב-300 אלף שקל.
מקרי לגמרי
בערעור בעליון טענו רבינוביץ ומיגדור, כי הם לא הפרו כל סימן מסחר. לדבריהם, השם של החברה הוא קיצור של הקבוצה בשילוב המילה הרוסית "מיג", והעובדה שהם בחרו בשם זהה לשם של גייל וקלדרובסקי היא מקרית לגמרי. הסימן "מיג" והשעון הנלווה לו נעשו על-ידי חברת עיצוב אוקראינית בעבור קבוצת מיג בכללותה עוד באפריל 2000, והיה פרי יוזמתם, שכן הם עורכים שבועון בשם "מיג" מאז מאי 2000.
השופט
סלים ג'ובראן דחה את הערעור. הוא קבע, כי מיגדור עושה שימוש בשם "מיג", הזהה לחלוטין לשם "מיג" בו עושים שימוש גייל וקלדרובסקי. אין מדובר בשם דומה, אלא בשם זהה לגמרי, כך שאין כל הבדל בצליל. טענתה של מיגדור - לפיה בחירת השם נעשתה באופן מקרי - אינה משכנעת על פניה ודינה להידחות, קבע.
עוד קבע ג'ובראן, כי ישנו דמיון רב בין שני הסימנים, המתקרב לכדי זהות. "דמיון רב זה עלול בהחלט להטעות את הצרכן הסביר, שעלול להתבלבל ולקנות את המוצרים המפרים בסוברו בטעות, כי הוא מקבל מוצרים מקוריים או מוצרים הקשורים למוצרים המקוריים", קבע.
ג'ובראן גם דחה את טענתו של רבינוביץ, כאילו יש הבדל משמעותי בין העיתון שלו לבין זה של חברת מיג. הוא מציין, כי הסימן הרשום של מיג נגע להוצאה לאור של עיתונים בשפה הרוסית, ולכן פעולות שתי החברות היו באותו תחום.
מאחר שגייל וקלדרובסקי לא הוכיחו את הנזקים להם טענו, החליט ג'ובראן להותיר על-כנה את החלטתה של פלפל גם לגבי גובה הפיצוי. הוא פסק את הפיצוי הסטטוטורי המירבי של 50,000 שקל לכל הפרה, ומאחר שרבינוביץ הוציא שישה עיתונים במקביל לגייל וקלדרובסקי - הוא חויב בתשלום של 300,000 שקל.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
