המתלוננת ל' חששה מפני קצב

שני האישומים האחרונים בכתב האישום נוגעים ל-ל' מבית הנשיא. כאן הורשע משה קצב לא רק בעבירות מין, אלא גם בשיבוש מהלכי משפט. קצב זוכה מהטרדת עד כלפיה, רק משום שבית המשפט סבר שהטרדת העד כלולה בתוך ההרשעה בשיבוש מהלכי משפט. להלן עיקרי ההכרעה בנוגע ל-ל'.

מהודעותיה של ל' במשטרה עולה, כי זו לא חפצה כלל להגיש תלונה נגד הנאשם, וכי זומנה לחקירה בעל כורחה לאחר ששמה עלה בשיחת טלפון אנונימית למשטרה, בה סופר כי ל' הוטרדה על-ידי הנאשם.

אט אט הוסרו המחיצות וטיפין טיפין גוללה ל' את אשר אירע לה בלשכת הנשיא. בתחילה סיפרה על חיבוק יום ההולדת שהיה "חזק" וכי הנאשם הצמיד ראשו לצווארה ורחרח אותה, לאחר מכן הזכירה חיבוק נוסף שהתרחש אחרי חיבוק יום ההולדת, אם כי לא הייתה ודאית לגביו, וכן ציינה התבטאויות של הנאשם כלפיה בעלת אופי חריג.

אנו לא מצאנו כל פסול בהתפתחות הגירסה, מש-ל' הסבירה, חזור והדגש, כי לא רצתה כלל להתלונן נגד הנאשם וכי לא רצתה להרע לו. משהבינה ל' כי בידי החוקרים מצוי המידע אותו היא מבקשת להסתיר, היא פתחה את סגור ליבה, וטפח אחר טפח חשפה את אשר אירע לה. מדובר בהתנהגות אופיינית לנפגעת עבירות מין ולא מצאנו בה כל דבר חריג, או כל דבר שיש בו כדי לפגום במהימנות ל'.

גירסתו של הנאשם, אשר הצטיינה בעמימות ובאי זיכרון, לא עלתה לכדי תיאור מגובש, וממילא לא ניתן להשתית עליה כל ממצא.

לטעמנו, אך שהדברים מעולם לא נאמרו על ידה באופן מפורש וברור, ל' גם חששה מהנאשם ורום מעמדו. צפייה בדיסקים שתיעדו את חקירתה לא מותירים ספק באשר לחששה הברור מפני הנאשם. חשש זה נחשף ביתר שאת בתגובתה של ל' לאחר שיחת השיבוש, בהימלטותה לחניית בית הנשיא וחיפושה אחר מקום מסתור בין המכוניות החונות.

לא מצאנו ממש בטענת העלילה וכן בטענה לפיה הושפעה ל' על-ידי גורמים זרים להחריף ולהקצין את עדותה.