ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, אישרה היום (ב', 3.1.11) לקריאה ראשונה את ההצעה לתיקון חוק התקשורת, בדבר יידוע לקוחות על אתרים פוגעניים ברשת האינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם.
לפי ההצעה, של חברי הכנסת
אלכס מילר,
רוברט אילטוב, משה (
מוץ) מטלון,
דוד רותם, פניה קירשנבאום ואורלי לוי אבקסיס, על ספקיות האינטרנט תוטל אחריות לנקוט במספר פעולות להגנה על קטינים, ביידוע הלקוחות על מסרים פוגעניים ברשת ואפשרויות מניעה או הגנה מפניהם.
עיקר הדיון עסק היום בשאלה כיצד יתבצע סינון האתרים. ח"כ
נחמן שי אמר כי הוא מסתייג מסעיף ד' להצעה, לפיו את סוג השירות ודרך הסינון יקבע שר התקשורת. "מתן הסמכות הזו לשר היא מסוכנת", אמר. לדבריו, הנטל הכספי לאספקת השירות צריכה להיות מוטלת על ספקיות האינטרנט, אך את ההחלטה אם להשתמש בשירות צריכה להיות בידי המשתמשים.
נציגת משרד התקשורת, עו"ד ליאת גלזר, אמרה כי עמדת המשרד והשר תואמת את עמדת ח"כ שי. "אנחנו לא חושבים שנכון ששר התקשורת יהיה זה שיקבע מהן תוכנות הסינון, כי לא מדובר רק בעניין טכני אלא דבר המקרב את השר להחלטות ערכיות". אולם מציע החוק ח"כ מילר אמר כי כדי שהחברות לא יבחרו בתוכנות נחותות יש להטיל על השר לקבוע את הרמה של התוכנה.
נציג חברת 013 נטוויז'ן, עו"ד קובי אלנבוגן, אמר כי מתכונת כפי שמציע ח"כ מילר עלולה להביא למצב שבו ייחסמו עולמות שלמים ברשת. לדבריו, "הדבר ידרוש מהספקיות להתערב בתוצאות החיפוש ברשת, זאת כאשר כבר כיום מציעות החברות תוכנות סינון לפי דרישת הלקוח, במחיר שווה לכל נפש".
דוברת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, עינת רובין, אמרה כי צריך להתייחס לכך שחלק מתפיסת העולם הקובעת מהו תוכן פוגעני מושרשת גם על בסיס דתי מגזרי. לדבריה, "צריך לתת לאנשים את הבחירה איך ומה לסנן. קשה להגדיר הגדרה אחת של סינון תוכן שתתאים לכל המשתמשים".
לאחר הדיון החליטה הוועדה לאשר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית ולקבוע כי ספקי האינטרנט יספקו, למנוי שביקש זאת, שירות יעיל לסינון אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט, בשים לב למקובל בתחום. כמו כן נקבע כי בעד השירות לא ייגבו הספקיות תשלום נוסף.
היו"ר שאמה-הכהן אמר בתום הדיון כי "מדובר בהצעת חוק חשובה, מבורכת ונחוצה. הצלחנו בוועדה לגבש פה אחד נוסח המאזן בין הצדדים. הצעת החוק נותנת פתרון ומענה לכשל שקים ברוב הבתים בישראל, שכן להורים אין יכולת פיקוח אמיתית לבדוק לאיזה מחוזות ילדיהם גולשים".
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
