עירייה הנוקטת בהליכי גבייה מינהליים לגביית חוב ארנונה, כפופה למגבלות ההתיישנות. כך קובע היום (ג', 4.1.11) בית המשפט העליון.

ביהמ"ש נדרש לסוגייה בערעורה של עיריית בת-ים, שנקטה בהליכי גבייה נגד רחל אדוט בשל חוב ארנונה בנכס שהיה שייך לבעלה המנוח. לטענת העירייה, החוב נצבר מאז 1985 והוא עומד כיום על קרוב למיליון שקל. אדוט טענה להתיישנות, משום שהעירייה החלה לנקוט בהליכים לגביית החוב רק בשנת 2004, 19 שנה לאחר שהחוב הנטען הפך לחלוט.

השופט סלים ג'ובראן דן באריכות בהליכי הגבייה המינהליים העומדים לרשות הרשויות המקומיות. הוא מציין, כי ניתן לנקוט בהם רק לגבי חוב סופי, אשר אינו שנוי במחלוקת ואשר חלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור. אם הנישום נקט באחד מן ההליכים הללו, הרשות מנועה מלנקוט בהליכי גבייה עד למתן החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד.

גבייה ללא פסק-דין

בעניין הנדון, במסגרת ההליך בפני בית המשפט המחוזי הייתה אדוט במעמד של עותרת, ולכאורה הייתה מנועה מלטעון שהחוב התיישן. "הבעייתיות שסיטואציה זו משקפת, טבועה בהליך תקיפת הליכי גבייה מינהליים", מציין ג'ובראן. "שכן, מתוקף סמכותה של רשות מקומית לפעול באופן של גבייה מינהלית, היא מוסמכת לפעול לגביית החוב ללא פסק דין של בית משפט, המכיר בזכותה לחוב לו היא טוענת". לכן, אין אפשרות לכאורה להעלות את טענת ההתיישנות, שהיא טענה שמקומה בהליכים משפטיים - שאינם ננקטים בהליך גבייה מינהלי.

ג'ובראן מציין, כי נישום הרוצה לתקוף הליכי גבייה המתנהלים כנגדו, יכול לעשות זאת בשני אופנים. האחד: הגשת השגה לפי חוק רשויות מקומיות. השני: פנייה לבית משפט בעתירה מינהלית. כך שלעולם, מעמדו של נישום הרוצה להתגונן בפני הליכי גבייה מינהליים, יהיה של עותר או תובע ולא של משיב או נתבע, ולכן הוא יהיה מנוע מלטעון להתיישנות.

פרשנות מרחיבה

אולם מוסיף ג'ובראן, בית המשפט העליון כבר עמד לפני מספר שנים על בעייתיות זו. אז נקבע, כי באופן של פרשנות מרחיבה ניתן לקבוע, כי ניתן להעלות טענת התיישנות גם בהליכי גבייה מינהליים. באשר להיותה של טענת ההתיישנות טענת הגנה, ובהיותה כזאת העותר כנגד הליכי גבייה מינהליים לכאורה מנוע מלהשתמש בה, קבע אז בית המשפט, כי מבחינה מהותית במצב דברים זה העותר או התובע משמשים בתפקיד של נתבע.

לפיכך נפסק אז (בידי השופטת דבורה ברלינר, כיום נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב - שדחה את טענת ההתיישנות של אדוט), כי בתקיפה של הליכי גבייה מינהלית, יכול העותר או התובע להעלות טענת התיישנות, גם אם המסגרת הפורמלית להעלאתה היא בפנייה יזומה של הטוען לבית המשפט.

במקרה הנוכחי, פסק ג'ובראן, משחלפה תקופת ההתיישנות, עיריית בת-ים הייתה מנועה מלנקוט בהליכי גבייה מינהליים של חוב הקודם לתקופת ההתיישנות. בית המשפט המחוזי חייב את העירייה להפסיק את הליכי הגבייה המינהליים מטעמים אחרים, ובית המשפט העליון אימץ את התוצאה המעשית של פסק הדין.