העלאת מחירי הדלק מביאה כצפוי להעלאת מחירי הנסיעה, והראשונים לעלות הם מחירי הנסיעה במוניות. בוועדה לביקורת המדינה, שדנה היום (ג', 4.1.11) בהעלאת מחירי הדלק, אמר יהודה בר אור, יו"ר האיגוד הארצי של נהגי המוניות, כי מחירי הנסיעה צפויים לעלות בעוד כחודש בארבעה אחוזים. יצוין כי רק לפני חודשים ספורים, בסוף אוגוסט 2010, התייקרו המחירים בשיעור של 4.95%.

את הדברים אישרה גם דפנה עין דור, מנהלת אגף הכלכלה במשרד התחבורה. יו"ר הוועדה, ח"כ יואל חסון (קדימה), אמר בתגובה כי "הממשלה מבצעת סיכול ממוקד במעמד הביניים ובשכבות החלשות. היא הבטיחה הורדת מיסים - ומאידך-גיסא העלתה את המיסים העקיפים. אם המטרה היא לעודד שימוש בתחבורה ציבורית - הרי צריך היה להוריד בצורה משמעותית את מחירי התחבורה הציבורית - אבל הממשלה דווקא מעלה אותם". חסון הביע גם צער, על כי הציבור איננו מתקומם על מחירי הדלק העולים.

לדברי בר אור כיום נוסעים המוניות יותר מחצי מיליון איש ביום, כאשר בשנים 2005-2004 נסעו כמיליון איש ביום. לדבריו, הסיבה לירידה החדה היא העלאת המחירים. "מכל שקל שאנו מרוויחים נשאר לנו רק 25 אג'. המוניות מסיעות יותר מהרכבות - אך אותנו לא מסבסדים".

בישיבה נחשף עוד כי ב-1 בפברואר, צפויים לעלות בשיעור של 3% גם מחירי הנסיעה ברכבת. ההתייקרות האחרונה ברכבת הייתה בשיעור 4.77%.

מנכ"ל משרד האוצר חיים שני הסביר כי התוכנית נבחנה במשך שמונה חודשים בה נותחו מוקדי החולשה והחוזק של המשק הישראלי. "היעדים שלנו הם טיפול בתחרותיות, שוק העבודה ומנועי צמיחה. כתוצאה מכך פעלנו לעידוד השקעות הון, העלאת שיעור המועסקים במשק, מס הכנסה שלילי ופיתוח תשתיות. הוכח שהורדת מיסים ישירים מביאה לצמיחה. הרצון לעמוד ביעדי הגירעון מחייב התאמות במיסים וגביית מיסים חדשים. המס לא חוזר ישירות למעמד הביניים אלא בצורה עקיפה על-ידי השקעה בתשתיות, חינוך ובריאות, ובקרוב נשקיע בפרויקט "נתיבי ישראל" שהוא הגדלת הרכבות לפריפריה".

מנהל רשות המיסים יהודה נסרדישי הבהיר כי העלאת המס נובעת מהעלאת מחירי הדלקים בעולם, ואמר כי מחיר הדלק בישראל הוא כממוצע במדינות ה OECD, כ-58 אחוז.

ערן יעקב, סמנכ"ל בכיר ברשות המיסים הראה, ע"פ מצגת הרצ"ב, כי אחוזי המס לא השתנו בצורה משמעותית בשנים האחרונות. משנת 99' עלה אחוז הבלו על הדלק ב 23%, מעשרה אחוז בשנת 99' עד 33% כיום.

את הדברים תקפו חברי הכנסת שטענו כי אין מדובר בפגיעה בעיקר בפריפריה. ח"כ רוברט טיבייב (קדימה) טען כי אין שום קשר בין העלאת המחיר להורדת השימוש ברכב. ח"כ רחל אדטו הוסיפה כי "זאת ציניות מצד האוצר לטעון שההעלאה היא כדי לחסוך בזיהום אויר, כשהשבתת הרכבות מהפרברים תגרום ליותר פקקים ולשימוש מוגבר ברכב פרטי".

ח"כ שלמה מולה הדגיש כי "ההשוואה למדינות OECD היא לא הוגנת, כי צריך לבדוק גם כמה האזרח מקבל מהמדינה במקומות אלו. אם היה עודף של 9 מיליארד ₪ ממיסים, למה אתם מעלים עוד מיסים? תגדילו את שכר המינימום. זה פוגע גם במעמד הביניים שהולך ומצטמצם ואנו נהפוך למדינת עולם שלישי".

ח"כ אילן גילאון (מרצ) ציין כי "דלק הוא מוצר יסוד כמו לחם וחלב", ואילו ח"כ אורי אורבך (הבית היהודי) הבהיר כי השכבות החלשות משלמות יותר על העלאת הדלק, אך לא נהנות מהורדת המיסים במשכורת.