שטייניץ: "אין סיבה להתנהל כרפבוליקת בננות"

"מה פירוש להחריג את תמר? - לקחת 50-40 מיליארד שקל שמגיעים למדינת ישראל ולאזרחיה ולהעביר אותם לכיס של חברות האנרגיה והמשקיעים הגדולים. צריך עזות מצח לבקש מהמדינה החרגה, שמשמעותה מתנה", כך אמר שר האוצר יובל שטייניץ בכינוס בנושא תחזית לשנת 2011 ודוח ועדת ששינסקי, שנערך הבוקר (ג', 11.1.11) על-ידי מרכז רוטשילד קיסריה לשוק ההון ולניהול סיכונים במרכז הבינתחומי הרצליה.

בהתייחסו למסקנות דוח ועדת ששינסקי, ציין שטייניץ כי "במשך שמונת החודשים בהם בחנה ועדה מקצועית את הנושא נעשה כאן קמפיין אגרסיבי, חלקו לא לגיטימי שחצה קווים אדומים כנגד הוועדה ומסקנותיה. יש קווים אדומים שנחצו בהפעלת לחץ, הפחדות, הטעיית הציבור וניסיון לפגוע אישית בראש הוועדה ולנסות לגרום לו להתפטר. ניסיון לשבש לחלוטין יכולת של קבלת החלטות, הפעלת איומים כלפי המדינה ולקיחת משאבי הטבע של המדינה כבני ערובה - זה לא. יש רק שתי אלטרנטיבות - או שמפתחים או שמחזירים את הזיכיון".

לדבריו, חברות האנרגיה מבקשות להרוויח סכומים כפולים ממה שמוקבל בעולם ובמערב. "מי שהשקיע מגיע לו להרוויח, והוא ירוויח יפה. לבוא עכשיו ולתבוע נתח גדול מהמקובל בעולם על חשבון מדינת ישראל ואזרחיה - איזו הצדקה יש לכך? מדוע שהמיליארדרים בישראל ירוויחו יותר מאלה בהולנד, בריטניה או קנדה. יש גבול לחמדנות", אמר שטייניץ.

לא יסחטו אותנו ולא יהלכו עלינו אימים

תגליות הגז מוערכות כיום בכ-150 מיליארד דולר, ולדברי שר האוצר יש צפי לתגליות נוספות. "מעולם לא נתגלו משאבים בהיקפים כאלה בישראל. זהו סכום כל-כך גדול שברור שגם לאחר הוצאות נשארים עדיין מאות מיליארדי שקלים כרווח למפתחים", הבהיר.

כיום, הדגיש שטייניץ, המדינה לא מקבלת דבר על אוצרות הטבע שלה. "אין לכך צידוק כלכלי, חוקי או מוסרי, למנוע ממדינת ישראל ומאזרחיה מה שמגיע להם על-פי הסטנדרטים המקובלים ב-OECD... אין שום סיבה שנתנהל כמו רפובליקת בננות ונכנע ללחצים של חברות ושל כמה מיליארדרים. בדוח הסופי של הוועדה יש איזון נכון, הבטחת הרווחיות לבין דאגה לאינטרסים של מדינת ישראל ואזרחיה. איש לא יסחט אותנו ויהלך עלינו אימים. השיקול צריך להיות ענייני. כך התנהלה הוועדה, כך אני מקווה להתנהל כשר אוצר, ואין לי ספק שכך יתנהלו הממשלה והכנסת".

בהתייחסו לתקציב הדו-שנתי לשנים 2012-2011 אמר שטייניץ: "המעבר לתקציב דו-שנתי חיזק אותנו בשיא המשבר, ומשקף נאמנה את הרעיון שגם במשבר לא פועלים בטווח הקצר, אלא מרחיבים את טווח ההסתכלות. זה שידר גם ביטחון וגם שומרים על גמישות תקציבית לשנה השנייה, אם לא מקריבים את העתיד למען המיידי. הדגש במדיניות תקציבית לשנתיים הקרובות הוא על צמיחה ותעסוקה".