מחקר חדש של מכון IMPACT-SE לחקר הסובלנות והשלום בחינוך מראה שהרשות הפלשתינית, בסיוע מרכזים איסלאמיים, מעניקה שמות חדישים ערביים איסלאמיים לאתרים היסטוריים שזהותם יהודית.
בשנת 2010 הציגה הרשות הפלשתינית בספר אזרחות את תמונת קבר רחל כ"מסגד בלאל בן רבאח (בית לחם)" [הרשות הפלשתינית, חינוך לאומי, 2010 עמ' 54]. בעוד שבשנים 2000-1995 הרשות הפלשתינית הציגה לתלמידיה את קבר רחל בשמו ההיסטורי.
בנוגע למקומו של קבר בלאל ידועות עד כה שתי מסורות. האחת, שהוא קבור בבאדר, שליד רבת עמון, והשניה שהוא קבור בדמשק. כך נמצא שהחינוך לאזרחות הפלשתיני מוחק הזהות ההיסטורית של אתרים יהודיים מאז שנת 2001 תוך שהוא ממציא לעצמו מסורת חדישה.
ספר הלימוד מייחס לישראלים ניסיונות לשנות מספר שמות של מקומות קדושים לאיסלאם ולנצרות. זאת, במסגרת תרגיל שמציע לתלמידים "לבחון ולבדוק" בעצמם ברטוריקה של חשיבה ביקורתית וכביכול כחומר למחשבה.
שלי שנדור אלקיים, אשר ערכה את המחקר, ציינה כי בעוד שבמהדורה הניסיונית של הרשות הפלשתינית שבשנים 1995 ואילך ספרי הלימוד באזרחות [חינוך לאומי] קראו לקבר רחל בשמו ההיסטורי, הרי, שבשנת 2001 הם מדווחים לתלמידיהם על מגמתם החדישה "בסיוע מרכזים איסלאמיים וארגונים", לשנות את שמו של קבר רחל למסגד בלאל בן רבאח. בספר "חינוך לאומי" לכיתה ז' שנדפס לאחרונה, בשנת 2010, מופיעה תמונת קבר רחל כשמתחת לתמונה נרשם "מסגד בילאל בן רבאח (בית לחם).
לדבריה, במעשה השִיוּם החדיש של קבר רחל כמסגד בלאל ניכרים שלושה מרכיבים: במישור מגדרי, בערעור לוגי-חתרני ובגלישה מן המודרני-היסטורי למיתולוגי-האגדי.
"במהדורה הניסיונית (1995) הוצגה רחל כ"אם" וכ"אישה" ("אמו של אדוננו יוסף" ו"אשתו של יעקב"). במהדורה הקבועה קבר רחל הנשית, נכבש בגברותו של מסגד בלאל (2001), עבד חבשי שיצא לחופשי", ציינה.
עוד הוסיפה כי התלמיד הפלשתיני מוצא עצמו בלי-דעת בין שתי שיטות מחשבה. מצד אחד "חינוך לאומי" כביכול מחנך לאזרחות, שעיקרה תחום דעת שנובע מגישה חילונית, מודרנית-היסטורית.
"מצד שני הספר מפנים בין השיטין מיתולוגיה דתית, אַל-היסטורית. תחום התוכן הפלשתיני באזרחות (חילונית-רציונאלית) מאמץ עיקרון איסלוּמי (מיתולוגי-אגדי), ומוסיף אצל התלמידים בוקה על מבולקה. המניפולציה גורמת לילדים בלבול ואי-הבנה של הרצף ההיסטורי, ואינה מאפשרת "לבחון ולבדוק" דבר. היא מנוגדת להמלצות עקרוניות של אונסק"ו בתחום החינוך, ולרוח המדע", ציינה.
