עו"ד שגב מואשם בהתחמקות ממע"מ ב-2.8 מיליון שקל

עו"ד יוסי שגב, מבכירי עורכי הדין בארץ, מואשם בהתחמקות מתשלום מע"מ בסך 2.8 מיליון שקל, בגין שכר הטירחה ששילמה לו לוז הרדי במאבק על ירושתו של שאול אייזנברג. שגב טען, כי התשלום נעשה בידי לאה אייזנברג שהיא תושבת חוץ, וככזה היה פטור ממע"מ.

משפטו של שגב מתנהל מזה כחצי שנה בפני שופטת בית משפט השלום בתל אביב, יעל פרדלסקי. שגב לא מסר תשובה בכתב לאישום נגדו והוא מייצג את עצמו.

אייזנברג, שהיה בעל השליטה בחברה לישראל ומהיהודים העשירים בעולם, נפטר במרץ 1997. על-פי צוואתו, אמור היה בנו ארווין לקבל 80% מהעיזבון, ואילו בנותיו ליז הרדי, אמילי פורמן ואדית רוזנפלד וכן יגאל דימנט (בעלה של אלפרידה שנפטרה) יקבלו 20%. לאלמנתו לאה הוריש אייזנברג 2 מיליון דולר בלבד, כאשר שווי העיזבון ברוטו הוערך ב-1.3 מיליארד דולר ונטו ב-400 מיליון דולר.

הסכם הפשרה: 55% לארווין, 45% ללאה

בעקבות כך פרץ מאבק משפחתי ומשפטי חריף ביותר, אשר לווה בהשמצות הדדיות קשות. כך למשל נטען מצד אחד כי מדובר בצוואה מזויפת, ומן הצד האחר הועלו טענות על אורח חייהן של מקצת מבנות המשפחה. שגב ייצג במאבק את הרדי, אשר הובילה את המאבק נגד אחיה. הוא צורף לסוללת עורכי הדין בידי יעקב וינרוט, אשר ייצג את לאה אייזנברג.

בסוף 1998 הגיעו היורשים לפשרה, ולפיה יקבל ארווין אייזנברג 55% מהעיזבון והיתרה תוענק לאמו, לאחר הענקת 10 מיליון דולר לדימנט וסכום זהה לזוכוביצקי. עוד הוסכם, כי אם יצטרפו יתר האחיות להסכם, תקבל כל אחת מהן 5% מהעיזבון, בחלוקה בין ארווין ללאה.

ואולם, בשלב זה נוצר קרע בין לאה להרדי, והשתיים ניהלו הליכי בוררות בפני השופטים בדימוס מאיר שמגר ואליהו וינוגרד. בסופו של דבר נקבע בין היתר, כי לאה תשפה את הרדי ב-3 מיליון דולר על הוצאותיה המשפטיות.

חוות הדעת של זיו שרון

לדברי המדינה, בספטמבר 2003 סיכם שגב עם וינרוט, כי סכום זה ישולם להם ישירות בידי לאה, וזו אכן שילמה 15,677,698 מיליון שקל. מתוך סכום זה, אמור היה שגב לשלם מע"מ בסך 2.82 מיליון שקל, אך הוא לא שילם אותו.

בכתב האישום נטען: "במטרה להתחמק מתשלום המע"מ, הציגו הנאשמים [שגב ושתי חברות שבבעלותו, א.ל.] מצג כוזב בפני רשויות מע"מ, לפיו השירות המשפטי בקשר לסכסוך הירושה ניתן על ידם ללאה, שהינה תושבת חוץ, וזאת על-אף שבפועל השירות ניתן כאמור לליז שהינה תושבת ואזרחית ישראל". שגב אף קיבל חוות דעת ברוח זו מעו"ד זיו שרון, שהיה אז שותף במשרדו של אבי אלתר המנוח, אך לדברי המדינה חוות הדעת התבססה על מצגי כזב שהציג שגב לשרון.

שגב מואשם במסירת דוח כוזב למע"מ בנסיבות מחמירות - עבירה שהעונש המירבי עליה הוא שבע שנות מאסר. בין עדי התביעה נמצאים וינרוט, עו"ד גיל אוריון שהיה שותף במשרדו, עו"ד שרון ורם הרדי (בנה של ליז הרדי, שהייתה אמורה להעיד אף היא אך נפטרה במהלך המשפט).

כאמור, שגב טרם הגיב במפורט לכתב האישום, אך נראה שהוא יטען שהמצג שהציג היה אמיתי וכי את השירות אכן העניק ללאה אייזנברג.

וינרוט העיד בשבוע שעבר וסיפר כיצד הכניס את שגב לתיק וכיצד נוצר מאוחר יותר הקרע ביניהם, כאשר לטענתו שגב פנה בלא ידיעתו לעו"ד יעקב נאמן, שהיה בא-כוחו של ארווין. מגעים אלו הם שהוליכו בסופו של דבר להסכם הפשרה, כאשר הרדי אף התחבקה בפומבי עם ארווין. בעקבות זאת נוצר קרע בינה לבין לאה, וכאמור השתיים נזקקו להליכי בוררות על-מנת להסדיר את מערכת היחסים הכספית ביניהן.

בעדותו אמר וינרוט, כי שגב אכן ייצג את הרדי ומעולם לא היה עורך דינה של לאה. עוד הדגיש וינרוט, כי כל הפעולות המשמעותיות בתיק נעשו בישראל. הפעולה החשובה היחידה בחו"ל, טען, הייתה כאשר שגב שלח את עו"ד חנוך ארליך ממשרדו לשוחח עם פרקליט שווייצרי שהיה מעורב בהכנת הצוואה, ודבריו של האחרון סייעו לערער על תקפותה.