"פעולות ישראל במשט - בהתאם לכללי המשפט הבינ"ל"

ועדת טירקל קובעת כי הטלתו של הסגר הימי על רצועת עזה - בהתחשב בנסיבות הביטחוניות ובמאמציה של ישראל למלא אחר חובותיה ההומניטריות - הייתה כדין ובהתאם לכללי המשפט הבינלאומי.

בחלקו הראשון של הדוח שהגישה כותבת הוועדה כי לפעולות שנקטה ישראל ביום 31 במאי 2010 לאכיפת הסגר הימי היו תוצאות מצערות של אובדן חיי אדם ושל פגיעות בגוף. עם זאת, ולמרות מספר קטן של הפעלות כוח שפרטיהן לא נתבררו עד תום, נמצא כי הפעולות שננקטו היו כדין ובהתאם לכללי המשפט הבינלאומי.

עיקרי הדוח:

• אין שחר לטענה שישראל נוקטת מדיניות של ענישה קיבוצית כלפי תושבי הרצועה;

• ישראל פועלת לצמצום סבל האוכלוסיה, ובמקביל מציעה לממשלה לשקול דרכים למקד את העיצומים על שלטון החמאס;

• אין לאיש זכות להתעלם מסגר ימי, גם אם הוא סבור שהסגר אינו חוקי. על-פי החוק הבינלאומי מותר לעצור כלי שייט העומד להפר סגר ימי גם מחוץ למים הטריטוריאליים, לנוכח המידע הברור שכלי השיט בדרכם לעזה;

• ישראל לא תקפה את הספינה "מאווי מרמרה", אלא פעלה ללכידתה, ונמנעה מירי אל מנוע האנייה אף שהיה מותר לה לנהוג כך לפי המשפט הבינלאומי;

• על הספינה היו שתי קבוצות: 500 אזרחים ויותר מ-100 פעילי ארגון IHH ותומכיהם, בהם "משתתפים בפעולות איבה";

• צה"ל לא היה מוכן דיו למפגש עם הפעילים והדבר השפיע על פעולת ההשתלטות;

• הוועדה בחנה 133 אירועים של הפעלות כוח בידי חיילים וקיבלה הסבר ל-127 מהם. מהמסקנות עולה כי החיילים לא השתמשו בכל האמצעים שעמדו לרשותם, אלא הפעילו שיקול דעת וריסון;

• החיילים הותקפו בנשק חם, אך לא ברור אם הובא מטורקיה או נחטף מהחיילים;

• על המאווי מרמרה לא נמצא ציוד הומניטרי.

בדוח שהוגש לראש-הממשלה בנימין נתניהו נדונו שלושת הנושאים הבאים:

• הנסיבות הביטחוניות להטלת הסגר הימי על רצועת עזה והתאמתו לכללי המשפט הבינלאומי;

• התאמת הפעולות שננקטו על-ידי ישראל לאכיפת הסגר הימי לכללי המשפט הבינלאומי;

• הפעולות שננקטו על-ידי מארגני המשט והמשתתפים בו וזהותם.

הדוח התקבל פה אחד ומסקנותיו מקובלות גם על שני המשקיפים, הלורד וויליאם דייויד טרימבל, חתן פרס נובל לשלום מאירלנד, וקנט ווטקין, שהיה הפרקליט הצבאי הראשי של קנדה.

בשלב הבא תגיש הוועדה את החלק השני של הדוח, שיעסוק בשאלה האם מנגנון הבדיקה והחקירה ביחס לתלונות וטענות המועלות בדבר הפרות של דיני לחימה, הנוהג בישראל באופן כללי, וכפי שהוא מיושם ביחס לאירועי המשט, תואם את חובותיה של מדינת ישראל בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי וכן בשאלות נוספות העולות מתוך החומר שהיה לעיני הוועדה.