מניפולציה לפסילת שופט הסתיימה בפסילת עורכת-הדין

זגורי הגיע למסקנה, כי בניגוד לטענתה של ג"ב - היא מעולם לא ייצגה את הבעל, גם לא בדיונים שהתקיימו בפני אייזנברג וגם לא בהליכים כלשהם שהתנהלו מחוץ לכותלי בית המשפט. החלטתה של ועדת האתיקה, שלא הוצגה בפני זגורי, גם אינה נושאת את שמות הצדדים ולא ניתן לדעת על בסיס מה התקבלה; בכל מקרה, הפוסק בנושא הוא בית המשפט.

"מכל אלה נמצאנו למדים, כי הודעת החלפת הייצוג היא ללא ספק מניפולציה של המבקש וניסיון לפסול את בית המשפט בדרך עקלקלה, פתלתלה ובלתי ראויה. התנהלות המבקש מלמדת כי כבר מאז חודש ספטמבר 2010 הוא עסוק בנסיונות שונים ומשונים לפסול את המותב הנוכחי, החל מבקשת פסילה, דרך ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון. כעת משערעורו נדחה, מנסה הוא להביא להחלפת המותב באמצעות הודעת הייצוג, כאשר הוא ובאת כוחו מודעים לכך שבית המשפט מנוע מלדון בתיקים בהם האחרונה מייצגת בעלי דין. אם זו לא מניפולציה, לא נדע מניפולציה מהי", מסכם זגורי.

זגורי מוסיף וקובע, כי חובת תום הלב חלה גם על עורכי-הדין המבקשים ליתן יד לניסיון של לקוחותיהם ליצור עילת פסלות. "עורך הדין הוא קודם כל עורך דין ורק אחר כך מייצגו של שולחו. מכוח היותו עורך דין חלות עליו חובות אתיות כלפי בית המשפט". לפיכך, אסור היה ל-ג"ב לקחת על עצמה את הייצוג, כאשר ידעה שמשמעות הדבר תהיה פסילת השופט, גם אם לא הייתה מודעת לכך שמדובר במניפולציה מצידו של הבעל.

בעקבות פסיקה קודמת קובע זגורי, כי כאשר מדובר בפסילת שופט בשל יחסיו עם עורך-הדין, הפתרון הוא פסילת עוה"ד ולא פסילת השופט. בנוסף לכך, חויב הבעל בתשלום הוצאות לאשתו בסך 2,500 שקל ולמדינה בסך 7,500 שקל בשל המניפולציה שניסה לבצע.

זגורי מציין, כי ג"ב ידעה על החלטתו העקרונית מלפני מספר חודשים, והיא אף הודיעה לו ביוזמתה על תיקים בהם הייתה אמורה להופיע בפניו. למרות זאת, החליטה ג"ב לקחת על עצמה את הייצוג בתיק זה תוך מסירת "הודעה על החלפת הייצוג" ובלא שהגישה "בקשה להיתר ייצוג".

התנהלות זו, הוא מוסיף, עמדה בסתירה לחוק לשכת עורכי-הדין, לפיו עו"ד שיש לו יסוד להניח, כי קבלת הייצוג תביא לכך שבית המשפט לא יישב לדין בשל עילות פסלות שונות, לא יקבל על עצמו את הייצוג. לפיכך ביקש זגורי, כי ג"ב תבהיר כיצד הודעת החלפת הייצוג מטעמה מתיישבת עם הוראת החוק.

בעודו ממתין לתשובתה של ג"ב, המשיכה זו להגיש לזגורי בקשות שונות, עוד בטרם קיבלה היתר ייצוג. "הדבר עמד כמכשול בפני בית המשפט, אשר מחד-גיסא לא יכול ליתן כל החלטה בהליך בו בא-כוח המבקשת מייצגת, ומאידך-גיסא, התבקש ליתן החלטות שונות בהליכים שלפניו", ציין זגורי בהחלטתו. לפיכך קבע, כי הודעת החלפת הייצוג עומדת בניגוד לחוק, ולכן על הבעל להגיש בקשות באמצעות מייצג אחר.

בתחילת ינואר הודיעה ג"ב לבית המשפט, כי לדעת ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין אין בעיה בייצוג, וכי נטלה אותו על עצמה משום שייעצה לבעל עוד קודם לכן, גם בלא שהופיעה בבית המשפט. לעומתה טענה האישה, כי החלפת הייצוג נועדה לפסול את זגורי, שכבר דחה בקשת פסילה וערעור על החלטתו נדחה בידי השופטת דורית ביניש. לדבריה, בעלה העביר לה מסרים ולפיהם "יש לו דרכים לפסול את המותב הנוכחי ולהביא לבטלות כל החלטותיו ולפיכך 'כדאי לה מאוד' להסכים לדרישותיו".

זגורי מציין, כי לא מצא כל תקדים בפסיקה למצב הנוכחי. "אין מדובר בעורכת דין 'שהיה לה יסוד סביר להניח' כי עלולה להתקיים עילת פסלות, אלא מדובר בעורכת דין המודעת, באופן ודאי ומוחלט, כי בית המשפט פוסל עצמו מלדון בכל התיקים בהם היא מייצגת, וכך גם יידרש לפסול עצמו באם היא תייצג את המבקש".