זגורי מציין, כי ג"ב ידעה על החלטתו העקרונית מלפני מספר חודשים, והיא אף הודיעה לו ביוזמתה על תיקים בהם הייתה אמורה להופיע בפניו. למרות זאת, החליטה ג"ב לקחת על עצמה את הייצוג בתיק זה תוך מסירת "הודעה על החלפת הייצוג" ובלא שהגישה "בקשה להיתר ייצוג".
התנהלות זו, הוא מוסיף, עמדה בסתירה לחוק לשכת עורכי-הדין, לפיו עו"ד שיש לו יסוד להניח, כי קבלת הייצוג תביא לכך שבית המשפט לא יישב לדין בשל עילות פסלות שונות, לא יקבל על עצמו את הייצוג. לפיכך ביקש זגורי, כי ג"ב תבהיר כיצד הודעת החלפת הייצוג מטעמה מתיישבת עם הוראת החוק.
בעודו ממתין לתשובתה של ג"ב, המשיכה זו להגיש לזגורי בקשות שונות, עוד בטרם קיבלה היתר ייצוג. "הדבר עמד כמכשול בפני בית המשפט, אשר מחד-גיסא לא יכול ליתן כל החלטה בהליך בו בא-כוח המבקשת מייצגת, ומאידך-גיסא, התבקש ליתן החלטות שונות בהליכים שלפניו", ציין זגורי בהחלטתו. לפיכך קבע, כי הודעת החלפת הייצוג עומדת בניגוד לחוק, ולכן על הבעל להגיש בקשות באמצעות מייצג אחר.
בתחילת ינואר הודיעה ג"ב לבית המשפט, כי לדעת ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין אין בעיה בייצוג, וכי נטלה אותו על עצמה משום שייעצה לבעל עוד קודם לכן, גם בלא שהופיעה בבית המשפט. לעומתה טענה האישה, כי החלפת הייצוג נועדה לפסול את זגורי, שכבר דחה בקשת פסילה וערעור על החלטתו נדחה בידי השופטת
דורית ביניש. לדבריה, בעלה העביר לה מסרים ולפיהם "יש לו דרכים לפסול את המותב הנוכחי ולהביא לבטלות כל החלטותיו ולפיכך 'כדאי לה מאוד' להסכים לדרישותיו".
זגורי מציין, כי לא מצא כל תקדים בפסיקה למצב הנוכחי. "אין מדובר בעורכת דין 'שהיה לה יסוד סביר להניח' כי עלולה להתקיים עילת פסלות, אלא מדובר בעורכת דין המודעת, באופן ודאי ומוחלט, כי בית המשפט פוסל עצמו מלדון בכל התיקים בהם היא מייצגת, וכך גם יידרש לפסול עצמו באם היא תייצג את המבקש".