חוק טל בנוגע לגיוס בני הישיבות נכשל במבחן היישום. כך טען היום (א', 30.1.2011) בבג"ץ בא-כוח הכנסת, עו"ד אייל ינון. לעומתו טענה מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, כי מספר החרדים המתגייסים עולה בהתמדה וזו הוכחה להצלחתו של החוק.
בג"ץ דן היום בהרכב בן תשעה שופטים בשורה של עתירות שהוגשו נגד חוק טל ודורשות לבטלו. בראש ההרכב יושבת הנשיאה
דורית ביניש, ובין חבריו המשנה לנשיאה,
אליעזר ריבלין, ושתי הנשיאות המיועדות הבאות של העליון -
מרים נאור ו
אסתר חיות. יתר חברי ההרכב הם
אליקים רובינשטיין,
חנן מלצר,
אדמונד לוי,
אשר גרוניס ואיילה פרוקצ'יה.
מנדל ציינה, כי לחוק טל ארבע תכליות שנקבעו על-ידי המחוקק ואושרו בידי בג"ץ: דחיית שירות למי שתורתם אמנותם, מציאת הסדר לשירות צבאי למי שאינם לומדים, שילוב החרדים במעגל העבודה ומניעת גיוס בכפייה. לדברי מנדל, בשנה שעברה התגייסו במסגרת חוק טל 7,700 חיילים, אם כי מספר זה כולל גם את תלמידי ישיבות ההסדר.
מבין החרדים התגייסו 2,020 איש (כולל עוזבי ישיבות) לשירות צבאי או לשירות לאומי, שהם 37% מכלל פוטנציאל הגיוס החרדי, לעומת 5% לפני כניסתו של החוק לתוקף. בשנה הבאה, טענה מנדל, יגיע שיעור הגיוס ל-49%. היא לא ציינה מי נחשב כפוטנציאל גיוס במגזר החרדי.
מנדל הוסיפה: "השינוי שנעשה על ידינו הוא מאוד דרסטי, על-מנת למנוע קרע בחברה החרדית. חוק טל לא בא להביא לשוויון מלא בשירות הצבאי. הוא נועד לצמצם את חוסר השוויון, שזו סוגייה מאוד כואבת. חוק טל נועד להתמודד עם החברה החרדית שהיא מאוד סגורה. מדובר במגעים מאוד מחושבים ועדינים. הייתה התלבטות לגבי השירות האזרחי, החשש היה שזה יביא להתנגדות עזה בחברה החרדית, ולכן הפרסום נעשה באמצעות קריאות לנוער שבא לשרת".
מנדל הוסיפה, כי המדינה מתכוונת לגייס חרדים למשטרה ולשירות בתי הסוהר לאחר שירותם הצבאי. לדבריה, "יש בהחלט שינוי משמעותי בכמויות של המתגייסים, גם בשירות הצבאי וכן בשירות האזרחי. בשירות הצבאי יש שינוי משמעותי מאז הדיון הקודם בביהמ"ש. זו עלייה מאוד משמעותית שנובעת מאידיאולוגיה. כל פעולה שהיא חדה מדי, רחבה מדי, יכולה להביא להסגה לאחור של כל היתרונות שהיו עד כה".
לעומת זאת אמר ינון, כי "הבעיה היא לא בחוק טל בעצמו אלא באופן יישום הדברים. זה מקרה קלאסי של יישום לא מספיק חזק". בתשובה לשאלתו של מלצר האם החוק נכשל, אמר ינון: "ברור שזה נכשל. אם היו תוצאות טובות, לא היינו נדרשים למדדים".
ינון הוסיף: "אני חושב שהצומת הבאה של הנושא הזה תהיה בין ינואר לבין אוגוסט 2012. אם הממשלה לא תראה התקדמות משמעותית ביישום חוק טל, הארכת תוקפו לחמש שנים נוספות תהיה בעייתית".
אחד העותרים, עו"ד יהודה רסלר, הגיב: "אומר בא-כוחה של הכנסת שהיישום נכשל. על מה צריך להשיב פה? הם קצת מזלזלים בביהמ"ש, הם נותנים לכם תחזיות לגבי 2015. הם כל כך משוכנעים שלא תבטלו את החוק, לכן הם לא עושים כלום". רסלר ביקש שבג"ץ יתן סוף סוף החלטה בנושא, לאחר שנים של דיונים.
רסלר הוסיף: "אני מסכים שמבחינה משפטית יש שינוי דרסטי, אבל בשטח אין שינוי. לדעתי המצב יותר גרוע. לא רק שאין תורים של אברכים שרוצים להתגייס, יש צונאמים של משתמטים. התחושה של האי-שוויון פוגעת כל כך בציבור, שזה לא ייתכן. אם אתם תקראו את הלך הרוחות בציבור, תראו שיש תחושה איומה של אי-צדק, של פרוטקציוניזם".
נציגו של השר לשעבר
אברהם פורז אמר, כי נתוני המדינה הם מסך עשן שנועד להסתיר את כשלון החוק. "אזכיר שהתכלית הראויה של חוק טל היא תנאי, והתנאי הזה לא התקיים. התוצאה היא שאת החוק צריך לבטל. לא צריך לחשוש מביטול החוק. אם החוק יבוטל, אז ילחצו בממשלה ובכנסת ויחוקקו חוק אחר שיהיה יותר טוב. אם החוק יהיה פחות טוב, לא תהיה ברירה ואז נחזור לפה. אבל בין כך ובין כך אנו נמצאים פה".
