|
|
[צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, נאוה בן-אור, קובעת, כי זכותו של מוסד חינוך חרדי שלא לקבל לשורותיו תלמיד שאורח החיים בביתו אינו חרדי. בן-אור דחתה עתירה של ילד שלא התקבל לתלמוד תורה של ש"ס באלעד, בשל אורח החיים של אמו.
העתירה עסקה בהחלטת מוסדות "דרך המלך" והרב ישי יזדי, מנהל תלמוד תורה "דרך המלך", שלא לקבל את העותר, ילד כבן שש, ללימודים בתלמוד תורה זה. בית הספר הוא מוסד מוכר שאינו רשמי, ומשתייך ל"מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל" של ש"ס.
על-פי הטענה, העילה לדחיית הבקשה להתקבל ללימודים הייתה שאימו של העותר היא אם חד-הורית. לפיכך, טען הילד (באמצעות אמו), ההחלטה נגועה באי-סבירות ומהווה החלטה מפלה משיקולים בלתי ענייניים. ערר על ההחלטה נדחה על-ידי ועדת הערר של משרד החינוך.
לטענת "דרך המלך", אין כל יסוד לטענת האפליה. בבית הספר לומדים, כפי שמצאה ועדת הערר, כ-30 ילדים ממשפחות חד-הוריות, ועובדת היותו של ילד בן למשפחה חד-הורית אינה מהווה שיקול כלשהו במכלול השיקולים הנשקלים לשם בחינת בקשתו של ילד להתקבל ללימודים בבית הספר. לטענתם, הסיבה לאי-קבלתו של הילד נעוצה אך ורק בכך שאורח חייה של אמו אינו מתאים לאורח החיים החרדי שבית הספר דוגל בו.
בן-אור מציינת, כי אכן לא ניתן לחלוק על כך שבבית הספר לומדים למעלה מ-30 תלמידים הבאים ממשפחות חד-הוריות. "נתון זה מהווה ראיה ניצחת לכך שעובדת היותו של העותר בן למשפחה חד-הורית לא שימשה יסוד להחלטה לדחות את הבקשה לקבלו ללימודים בבית הספר", היא קובעת.
מגישת בית הספר ניתן להתרשם, כפי שהתרשמה ועדת הערר, כי העילה לדחייה היא אכן אי התאמה בין אורח חייה של המשפחה לבין רוח בית הספר, שהוא בית ספר חרדי. בית הספר אף התחייב לשקול את קבלתו בשנת הלימודים הבאה, "לאחר שהמשפחה תהיה בתהליך של חזרה בתשובה בליווי רבני".
האם סיפרה למנהל בית הספר שהיא אישה "מסורתית", בעוד שאורח החיים של התלמידים הוא חרדי. כמו-כן, כפי שמציין משרד החינוך, האם הופיעה לפגישה בבית הספר בלבוש בלתי הולם, ולאחר שעזבה אותו, הסירה את כיסוי הראש שהיה לראשה בכניסתה למוסד. "איני רואה כל עילה להתערב בממצאיה העובדתיים של הוועדה ובהחלטתה לדחות את הערר", קבעה בן-אור.
בן-אור מוסיפה ומציינת, כי בית המשפט העליון הכיר בזכותם של הורים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים, תוך מתן אוטונומיה חינוכית שתאפשר להם לשמר את הערכים המיוחדים להם ולטפחם. לבתי ספר אלו יש שיקול דעת נרחב בכל הנוגע לקבלת תלמידים, כל עוד אין בהתנהלותם משום עברה על החוק ובכפוף לסמכויות הפיקוח של משרד החינוך.
"הקריטריון לקבלת תלמידים ולפיו על אורח החיים בביתו של התלמיד להתאים לרוח בית הספר, עומד בליבו של החינוך המוכר שאינו רשמי, המשרת את המגזר החרדי. נטלת מבתי ספר אלה את זכותם לקבל תלמידים על-פי שיקול זה, נטלת את תכלית קיומם", קובעת בן-אור. "אכן, הזכות לחינוך מגזרי מתנגשת עם הזכות לשוויון, אולם קריטריון המבוסס על התאמה לרוח בית הספר והקהילה אותה הוא משרת, מאזן כראוי ומשיקולים ענייניים בין שתי הזכויות הללו".
הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
