ילדים שקיבלו חיסון Pandemrix לשפעת החזירים היו בסבירות גבוהה פי 9 לפתח נִרְדָּמוּת (=נרקולפסיה - מחלה המאופיינת בהתקפי שינה בלתי נשלטים), בהשוואה לאלו שלא חוסנו, כך עולה ממחקר מוקדם שנעשה על-ידי המוסד הלאומי לרפואה של פינלנד.

נכון לעכשיו, ההסבר הסביר ביותר שבידי החוקרים הוא שהעלייה בשיעור הנִרְדָּמוּת נובעת מהשפעה משותפת של החיסון ושל מספר גורמים אחרים. החוקרים הדגישו כי עדיין נדרש מחקר נוסף, אך ציינו גם כי אנשים צעירים בגילאי 19-4 נמצאים בסיכון רב לחלות בנִרְדָּמוּת אם חוסנו נגד שפעת החזירים ב-Pandemrix.

פינלנד החלה בתוכנית חיסון מסיבית נגד וירוס H1N1 בשנת 2009, אך בחודש אוגוסט האחרון משרד הבריאות הפינלנדי המליץ להפסיק את השימוש ב-Pandemrix עד שניתן יהיה לחקור אם הוא קשור לעלייה החדה בשכיחות מקרי הנִרְדָּמוּת במדינה, במיוחד בקרב ילדים. סוכנות התרופות האירופית גם היא החלה בחקירת הנושא.

נִרְדָּמוּת היא הפרעת שינה הגורמת לעייפות קיצונית ולעתים קרובות גורמת לחולה להירדם בפתאומיות ללא כל אזהרה, אפילו באמצע פעילות.

רופאים בפינלנד דיווחו על עלייה של יותר מפי שלושה במקרי הנִרְדָּמוּת במהלך מגיפת שפעת החזירים, ומשרד הבריאות של פינלנד דיווח כי הסיכון לחלות בנִרְדָּמוּת בקרב אלו שחוסנו מקבוצת הגילאים 19-4 הוא פי 9 בהשוואה לאלו שלא חוסנו באותה קבוצת גיל.

נתונים מבתי החולים הראו כי מספר המקרים החדשים של נִרְדָּמוּת בילדים בפינלנד קפץ מ-7 בשנת 2007 ל-16 בשנת 2008 ול-60 במהלך מגיפת השפעת בין השנים 2010-2009. 52 מהמקרים האחרונים, או 90%, הופיעו בצעירים שקיבלו את חיסון ה-Pandemrix. רוב החולים פיתחו תסמיני נִרְדָּמוּת בין שבועיים עד עשרה שבועות לאחר שחוסנו. לא זוהה שינוי במספר המקרים בקרב ילדים מתחת לגיל 4 או מעל גיל 19.

הקשר שנצפה עם החיסון הוא כה ברור לדברי החוקרים שלא סביר שגורמים אחרים יכולים להסביר לגמרי את התופעה. הצעד הבא יהיה לבחון אם גורמים אחרים יוצרים "השפעה משותפת" עם ה-Pandemrix.

עד כה, עלייה חדה במספר חולי הנִרְדָּמוּת זוהתה רק בפינלנד ובשבדיה, למרות שנעשה שימוש בחיסון ה-Pandemrix ביותר מ-90 מיליון בני-אדם ב-19 מדינות. באיסלנד, מספר מקרי הנִרְדָּמוּת בקרב צעירים גם הוא עלה בצורה משמעותית, אך לא רק בקרב אלו שחוסנו נגד שפעת החזירים.