שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
צבי גורפינקל, דחה היום (א', 20.2.11) את בקשתו של
ארקדי גאידמק למחוק את כתב האישום נגדו בפרשת הלבנות ההון ב
בנק הפועלים. גורפינקל דחה את טענותיו המקדמיות של גאידמק, ואילו בנוגע לטענתו להגנה מן הצדק קבע, כי ניתן יהיה לדון בה רק בסיום המשפט.
גאידמק מואשם בהלבנת עשרות מיליוני דולרים באמצעות סניף הירקון של בנק הפועלים, בפרשה שרוב המעורבים בה כבר זוכו. הוא העלה שני סוגים של טענות בבקשתו לביטול כתב האישום: האחת - התקנות שחייבו גילוי פרטים על הנהנים בחשבונות לא נכנסו לתוקף בעת שביצע את העבירות שיוחסו לו; השנייה - ליקויים חמורים בחקירתו. טענות דומות העלו נאשמים אחרים - חיים שמיר, חברת פועלים שירותי נאמנות ורם לוי.
הטענה המקדמית העיקרית הייתה, כאמור, שבמועד ביצוע המעשים המתוארים בכתב האישום, לא חלה חובת זיהוי, דיווח וניהול על-פי הצו שנכנס לתוקפו בשנת 2001. זאת, מאחר שהוא נכנס לתוקפו רק במאי 2002 - שלושה חודשים לאחר המועד האחרון שנקבע להתקנתו בחוק איסור הלבנות הון. הצו אומנם קובע שתחולתו רטרואקטיבית, אך לטענת ההגנה אין די בכך.
בדיון התברר, כי ועדת החוקה אישרה את הצו ב-31.1.2002 לבקשת ממלאת-מקום שר המשפטים,
ציפי לבני. ואולם, בשל כניסתו של
מאיר שטרית למשרד המשפטים מיד לאחר מכן, הוא נחתם בשוגג רק ב-22 במאי.
גורפינקל קבע, כי מדובר בפגם טכני ולא בפגם מהותי, ועבר לבחון מהי הדרך לתקן פגם זה. לאור זאת קבע, כי הצו אומנם ייכנס לתוקף רק ב-22.5.2001, אך אין בכך כדי לשנות את כתב האישום בפרשה הנדונה. הצו מחיל גם חובת עידכון לגבי הפרטים שיש למסור עם פתיחת החשבון, ולטענת המדינה גאידמק לא עמד גם בחובה זו.
עוד טען גאידמק, כי חקירת המשטרה בעניינו הייתה מגמתית והתמשכה עד כדי גרימת עינוי דין. טענה נוספת שהעלה הייתה נגד העובדה שנערך לו שימוע בעיצומה של החקירה, ובו הוזמן להשמיע את עמדתו רק לגבי חלק מן האישומים שהוגשו נגדו בסופו של דבר. המדינה דחתה באריכות טענות אלו, וטענה בין היתר שההליכים התארכו הן בשל מורכבותם והן בשל התנהגות הנאשמים עצמם. גורפינקל החליט, כאמור, שטענות אלו יוכלו להתברר רק בעת מתן הכרעת הדין.