ביהמ"ש: ליידישפיל אין חוזה עם מוטי זיסר

לתיאטרון יידישפיל אין חוזה עם איש העסקים מוטי זיסר, לגבי יעוד אולם בת דור בתל אביב, ולכן זכאים זיסר וחברתו לעשות בנכס כרצונם. כך החליט (יום א', 20.2.11) בית משפט השלום בתל אביב. בית המשפט ביטל צו מניעה זמני, לטובת יידישפיל, שהוציא לפני יותר מחודש.

החלטת בית המשפט נוגעת לאולם להקת בת-דור לשעבר, בן 2,200 מ"ר, המהווה חלק מבניין לונדון מיניסטור, אבן גבירול 30 בתל אביב. שווי הנכס הוערך בעבר ב-3.5 מיליון דולר. יידישפיל ביקש צו קבוע, שיאסור לעשות שינוי כלשהוא בנכס, חוץ מאשר הפעלת תיאטרון באידית.

השופט מנחם קליין תיאר בהחלטתו את גלגולי העסקה:
• במרס 2007 נערכו שיחות בין זיסר לבין מנכ"ל תיאטרון יידישפיל שמואל עצמון. דובר על תוכנית, שזיסר ירכוש את האולם ויהפוך אותו למרכז תרבות יידיש על-שם הוריו, כולל בית לתיאטרון.
• ביולי 2007 אכן רכשה אירופה-ישראל, בשליטת זיסר, את האולם, ושילמה 2.5 מיליון דולר. המוכר הוא עיזבון הברונית בת שבע דה רוטשילד. נציג העיזבון, עו"ד יעקב נאמן (כיום שר המשפטים) הודיע אז, כי שמאי קבע ששווי האולם 3.5 מיליון דולר, אך לאור המטרה החשובה, נותן העיזבון הנחה של כ-30%.
• זיסר הודיע שישכיר את האולם ליידישפיל ל-10 שנים, בשקל לשנה. התיאטרון ישתמש בו 70 ערבים בשנה. התיאטרון יחויב לממן שיפוץ יסודי, בהשקעה של מיליון דולר.
• ב־2008-2007 נערכו פגישות והוחלפו מסמכים בין הצדדים, אך לא נחתם חוזה. לאחר מכן היה נתק בין הצדדים, כנראה בגלל המשבר הכלכלי.
• באוקטובר 2010 הודיע זיסר ליידישפיל כי מכר לחברת נאות אביב , בשליטת משפחת מטלון, "חלק קטן" מהנכס. יידישפיל טוען, כי לאמיתו של דבר מכר זיסר לנאות אביב את כל הנכס, ב-2.5 מיליון דולר.
• יידישפיל דרש וקיבל ב-18 בינואר צו מניעה זמני, האוסר על שינויים במצב הנכס. בית המשפט דן בנושא, ושמע בין היתר את עדותם של הנוגעים בדבר.
• אתמול החליט בית המשפט, כי לא נחתם חוזה בין זיסר וחברתו לבין התיאטרון, ולכן זכאי זיסר לעשות בנכס כרצונו. יידישפיל חויב בתשלום הוצאות 27,000 שקל.
• בית המשפט הדגיש, כי הן על-פי חוק המקרקעין והן על-פי חוק המתנות, לא נעשתה כאן עסקה. דיבורים וחילופי מכתבים אינם תחליף לחוזה מסודר.

השופט מנחם קליין הביע בהחלטתו מורת רוח על הוצאת צו המניעה הזמני. הוא קבע, כי הנושא שבמחלוקת אינו עדיין לצו זמני. לדבריו, "קיים חשש כבד, שבקשת צו המניעה לא הייתה ראויה מלכתחילה, והייתה שימוש לרעה, כדי ללחוץ על הצד השני שלא כדין".