אלשיך: זכייני משנה לא יוכלו להיבנות מקריסת הזכיין הראשי

סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך, מזהירה זכייני משנה מפני ניסיון לנצל את קריסתו של הזכיין הראשי, על-מנת להימנע מתשלומים המגיעים לו. הדברים כלולים בפסק דין שנתנה השבוע אלשיך, במחלוקת בין המפרק הזמני של חברת טקדן, שהייתה זכיינית סבארו בישראל, לבין שני זכייני משנה שלה.

שני זכייני המשנה מנוהלים בידי דני הרשקוביץ, שהיה בזמנו מנכ"ל טקדן, וכך נוצר מצב בו הוא למעשה חתם על חוזים עם עצמו.

לאחר שקרסה טקדן, מצא עצמו המפרק הזמני, עו"ד רמי קוגן במלכוד. מצד אחד, סבארו העולמית דרשה את התמלוגים המגיעים לה ודרשה לבטל את הזיכיון משלא קיבלה אותם. מצד שני, רבים מזכייני המשנה (מפעילי המסעדות) סירבו לשלם בטענות שונות של קיזוז, הפרות חוזה ועוד.

אלשיך מציינת, כי בעיה זו חורגת בהרבה מהמקרה הנדון, בשל תפוצתו הרבה של מבנה זכייני המשנה. לכן, היא אומרת, פסק דינה מהווה מסר כללי לכל העוסקים בתחום.

לדברי אלשיך, עלול להיווצר מצב בו זכייני משנה ינצלו לרעה את קריסתו של הזכיין הראשי ואת חוסר בקיאותו של בעל התפקיד שנכנס לנעליו, כדי להעלות טענות שונות ומשונות וכך להתחמק ממילוי התחייבויותיהם. סכנה זו גוברת ככל שזכייני המשנה עצמם נקלעים למצוקה בשל קריסתו של הזכיין הראשי, וכך נוצרת העדפה דה-פקטו שלהם על פני נושים אחרים.

אלשיך מוסיפה, כי קיימת גם סכנה שזכיין המשנה יפעל במכוון לקריסת הזכיין הראשי, במיוחד אם בעלי השליטה בזכיין הראשי קשורים גם לזכייני המשנה. היא מסבירה:

"זכיין המשנה דנן תורם לקריסתה של החברה שניהל בעבר, באמצעות אי-תשלום, ולעיתים אף על-ידי מו"מ - חשאי או שאינו חשאי - עם בעל המותג העולמי, בכדי שיבטל את הסכם הזכיינות ויעביר אותו אל החברה הפרטית שבניהולו.

"במצבים מסוימים, עשוי אף להתעורר חשד כי לשם כך, הוא משלם את התמלוגים שאמורים היו להשתלם לזכיין הראשי, ישירות לידי בעל המותג העולמי, ובכך מקפח פעם נוספת את נושי החברה - אשר לעיתים הוא עצמו אחראי למצב העגום אליו הגיעו בלאו הכי". לכן, היא אומרת, יש להיזהר כאשר זכייני משנה כאלו מנסים להעביר את המחלוקת לפסים של תביעה אזרחית רגילה וממושכת - כפי שנעשה במקרה הנדון.

אלשיך מתייחסת בציניות רבה לטענה שהעלה הרשקוביץ, ולפיה למעשה העניק מימון לטקדן במשלוח מגשי פיצה שלוש פעמים בשבוע לחברת צ'רלטון, שהייתה לקוחה של טקדן:

"אין לי אלא לתמוה נוכח 'המקוריות' הרבה של טענה זו ל'הסכם מימון'; זאת, כאשר אין לי אלא לתהות, האם תוספת זיתים, פטריות ותוספים אחרים שוודאי צורפו לאותם מגשי פיצה נטענים, מקימות למשיבה אף תוספת קיזוז מיוחדת, בהתאם לשיעור התוספות על פני המגשים עצמן".

בסיכומו של דבר, חייבה אלשיך את שתי החברות שבבעלות הרשקוביץ בתשלום מלוא דמי הזכיינות ובהוצאות בסך 200,000 שקל. היא הוסיפה: "אין לי אלא לקוות, כי זכייני משנה 'סרבנים' אחרים, במידה והם קיימים - הן בתיק זה והן בתיקים אחרים העוסקים בקריסתה של חברה מסוגה של טקדן, יקחו החלטה זו ואת תוצאותיה לתשומת ליבם, טרם הם מקבלים החלטה להעלות טענות סרק בכי להימנע מתשלום חובות לזכיין ראשי קורס".