שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
יורם נועם, גזר היום (ב', 28.2.11) 24 שנות מאסר בפועל על
אליאור חן, שהורשע במעשי התעללות קשים וממושכים בשמונה ילדים בירושלים. כן נגזרה עליו שנה וחצי מאסר על תנאי ו-400 אלף שקל פיצויים לילדים שנפגעו על ידו. המאסר ייחשב מיום מעצרו בברזיל, ביוני 2008.
פרשת ההתעללות נחשפה לפני שלוש שנים, כאשר שני אחים מירושלים הובלו לבית החולים, אחד מהם במצב צמח בו הוא שרוי עד היום והשני כשהוא סובל מפגיעות קשות. בחקירה התברר, כי השניים היו רק חלק משמונת קורבנותיה של אמם, שכונתה "האם המתעללת".
האם הייתה נתונה להשפעתו המוחלטת של חן, שהתחזה לרב, נשא אותה לאישה (בביגמיה) וטען שיש להעניש בחומרה את ילדיה בשל חטאיהם ועל-מנת לחנך אותם. האם נדונה במסגרת עסקת טיעון לחמש שנות מאסר והעידה נגד חן. הוא עצמו נמלט לקנדה ולברזיל, שם נעצר והוסגר ארצה.
על מעמדו של חן בקרב חסידיו, שמנו תחילה 15 ולבסוף נותרו שלושה, אומר נועם: "חברי הקבוצה ייחסו לנאשם כוחות על-טבעיים, הבנה מעמיקה בקבלה מעשית ומעמד רוחני רם של קדושה, עד כדי קירבה לאל. הם העריצו אותו, סרו למרותו וצייתו, ללא עוררין, לכל הוראותיו ודרישותיו. הנאשם טיפח את הסגידה המוחלטת של מעריציו ואת הציות העיוור לכל הוראותיו, להמשך ביסוס מעמדו כמנהיג הקבוצה".
כתב האישום נגד חן תיאר מסכת התעללות קשה שלו ושלו חבריו לקבוצה בשמונת האחים מירושלים. בנובמבר שעבר הרשיע אותו נועם בעבירות רבות של התעללות בקטין חסר ישע, תקיפת קטין חסר ישע הגורמת חבלה חמורה וחבלה של ממש, תקיפה והתעללות פיזית ונפשית.
בגזר הדין שב נועם וסיכם את המעשים: "טלטולים עזים של הגוף והראש; מכות בכל חלקי הגוף, גם באמצעות חפצים ופטישים; כפיתות בחבלים ובאזיקים מפלסטיק; הכנסת שניים מהילדים לתוך מזוודה למשך שעות, כשידיהם כפותות ופיהם חסום בסרט הדבקה; שריפת איברים באמצעות מצית; גרימת כוויות; האכלה בצואה; העמדה ממושכת, לרבות במרפסת במזג אוויר קר ללא בגדים; מניעת אוכל ושינה; וכן מעשי אלימות והתעללות קשים נוספים – פיזיים ונפשיים".
נועם מסכם: "מעשי ההתעללות והאלימות הנדונים, שבעטיים הורשע הנאשם, הינם חסרי תקדים ויוצאי דופן בחומרתם, אכזריים ומחרידים במהותם, וקשים ומזעזעים בתוצאותיהם. התיאור המילולי של פירוט מעלליו הנפשעים של הנאשם, אשר הובא בהרחבה לעיל בעניינו של כל ילד בנפרד, אין בו כדי להמחיש דיו את גודל הזוועה שבמעשים, את עוצמת ההתעללות הברוטאלית ואת הייסורים הקשים שחוו הילדים.
"באלימות ובהתעללות שנקט כלפי ילדים רכים בשנים, חסרי ישע, שהונעה מתוך רוע ויצרים שפלים, חתר הנאשם תחת עקרונות המוסר הבסיסיים של החברה האנושית. בנוסף לפגיעות הפיזיות והייסורים, פגע הלה פגיעה אנושה בנפשם של הקטינים, בתמימותם, באמונם בסובבים אותם וביכולתם לשים מבטחם באנשים בוגרים".
כנקודת מוצא לגזירת עונשו של חן, התייחס נועם לעונשים שנגזרו על שלושת חסידיו - 20-17 שנות מאסר. לדבריו, עונשו צריך להיות חמור יותר, שכן הוא שעמד בראש ההתארגנות העבריינית (כהגדרתו) והוא שהינחה אותם במעשיהם.
נועם הוסיף: "השיקול המרכזי והמכריע בענישה במקרה דנן, הינו שיקול הגמול. שיקול זה נדרש לשם הוקעת מעשיו האכזריים והנפשעים של הנאשם, אשר פגעו קשות בשמונה ילדים חסרי ישע – פיזית ונפשית, הסבו חבלות של ממש וחבלות חמורות לחלקם, והותירו את הצעיר שבפעוטות פגוע אנושות במצב של תרדמת. על העונש ליתן ביטוי ראוי והולם לערכי היסוד של ההגנה על החיים ושלמות הגוף – בכלל, והשמירה על גופם ונפשם של קטינים וחסרי ישע – בפרט; וכן להוות מסר מרתיע אפקטיבי – אינדיבידואלי וכללי".
