ביהמ"ש עיכב את הקמת קריית ההדרכה של המשטרה

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נעם סולברג, הקפיא היום (ב', 28.2.11) ארעית את ביצוע פרויקט הענק להקמת קריית ההדרכה של המשטרה. היקף הפרויקט מוערך ב-2 מיליארד שקל, והצו הארעי ניתן בעקבות טענות לליקויים חמורים בניהול המכרז להקמתו.

את הצו ביקשה קבוצת קמפוס לשיטור, המורכבת מאפריקה-ישראל של לב לבייב ואלביט הדמיה של מוטי זיסר, המיוצגת בידי עוה"ד דרור ויגדור, שי רייכר ואייל יעקובי ממשרד יגאל ארנון. במכרז זכתה קבוצת פוליסיטי שבשליטת שיכון ובינוי מקבוצת אריסון.

סולברג קבע, כי הצו הארעי יעמוד בתוקפו עד להחלטה בבקשתם של אפריקה ואלביט לצו ביניים נגד תוצאות המכרז. הוא הורה למשיבים (ובהם החשב הכללי, קבוצת מנרב וקבוצת שפיר) למסור את תגובתם בתוך עשרה ימים.

קמפוס לשוטר טוענת, כי פער המחירים בינה לבין פוליסיטי עמד על 3 מיליון שקל בלבד - דהיינו 0.1% בלבד מהיקך הפרויקט. הפער האיכותי בין ההצעות עומד על פחות מנקודה אחת, וקמפוס לשוטר טוענת שהציון שניתן לפוליסיטי הוא שגוי ומוטה כלפי מעלה. כן מועלות בבקשה טענות לפיהן הצעתה של פוליסיטי חורגת מתנאי המכרז.

הטענה העיקרית של אפריקה ואלביט היא נגד מעורבותו של יואב סרנה במכרז. לטענתם, סרנה הוגדר כ"מנהל הפרויקט" וכנציג "צוות התכנון וההקמה" מטעם המדינה. הוא סקר בפני ועדת המכרזים את ההצעות והציג את הניקוד שניתן לכל אחת מהן.

לטענת קמפוס לשוטר, סרנה שותף עם שיכון ובינוי - כזכור: בעלת השליטה בפוליסיטי - בחברה להקמת תחנת כוח לייצור חשמל מגז טבעי באזור התעשיה באר טוביה. מדובר בשותפות ארוכה, שהחלה עוד בשנת 2007, ונמשכה עד היום (או עד לאחרונה ממש).

ביתר פירוט נטען בבקשה, כי תחנת הכוח אמורה להיות מוקמת בידי חברת IPM, בה מחזיקה שיכון ובינוי 60%, בעוד 40% הנותרים מוחזקים בידי חברת Israel Power Management. לדברי אפריקה ואלביט, מנכ"ל IPM הוא ניב סרנה, בנו של יואב סרנה, שגם מחזיק בשליש ממניותיה של Isreal Power.

העותרים אומרים, כי היקפו המשוער של פרויקט באר טוביה הוא 400-350 מיליון דולר, כך שסרנה מצוי בניגוד עניינים משמעותי כאשר הוא גם מייעץ למדינה בפרויקט עליו מתמודדת שיכון ובינוי.

עוד נטען, כי ועדת המכרזים לא טרחה למסור לצדדים שסרנה הוא מנהל הפרויקט, בעוד היא מסרה מידע מלא על יועציה ואף עדכנה אותו מדי פעם. מצב זה, שהוא בלתי תקין בכל מקרה, הוא בעל משמעות מכרעת במקרה הנדון, כאשר ההכרעה בין המתמודדות הייתה בפער זעיר - נטען בבקשה.